|
|
עמוד:12
החסידות ביוזמת הממסד הקהילתי , והגר " א שימש רק אילן גבוה שהממסד שמח להיתלות בו . לא זו בלבד שהגר"א הוא שיזם , כאמור , את ראשית המאבק , אלא שהוא גם מנע פיוס בין המחנות הניצים כל עוד היה בחיים . לממצאים אלה נודעת כמובן חשיבות להבנת המניעים של המאבק בחסידות . מטבע הדברים שסכסוך מעין זה , ככל שהוא מתארך ומסתבך , נכרכים בו מניעים שונים ומשונים . ואולם , הממצאים באשר לתפקיד שמילא הגר " א בראשיתו של הסכסוך מוכיחים בעליל , שהמניעים שעמדו ביסוד המאבק בחסידות היו רוחניים ודתיים ולא פוליטיים וחברתיים . כיצד התייחסו החסידים הנרדפים אל רודפיהם ? כיצד הסבירו מנהיגי החסידים לעצמם ולצאן מרעיתם את העובדה שבראש רודפיהם עומד 'גדול הדור ? ' שאלה זו נדונה בפרק הרביעי של חיבור זה . הדיון בסוגיה זו מתבסס בעיקר על מספר איגרות שכתב ר ' שניאור זלמן מלאדי . מנהיג בולט זה של חסידי רוסיה הלבנה היד . מעורב בסכסוך עם המתנגדים מאז תחילתו , בראשית שנות השבעים של המאה הי " ח , ועד לגילוייו החריפים האחרונים , סמוך לסופה של אותה מאה . בנוסף לכך , ר ' שניאור זלמן בעצמו היה קרבן של הלשנה ונאמר פעמיים בידי השלטונות הרוסיים . מכאן העניין הרב שיש בתגובותיו כלפי המתנגדים בכלל וכלפי הגר"א בפרט . התגובה של ר ' שניאור זלמן כלפי התפקיד שמילא הגר " א במאבק כנגד החסידים עמדה בסימן של שניות : הכרה במעלתו של הגר"א כגדול הדור , מחד גיסא , וערעור מכל וכל על סמכותו להכריע שהחםיתת היא בגדר מינות , מאידך גיסא . על הפער העמוק בין שני קטבים אלה גישר ר' שניאור זלמן באמצעות ההסבר , שהגר"א פעל בתום לב אך הוטעה בידי עדי שקר . קו נוסף המאפיין את תגובתו של ר' שניאור זלמן הוא הפירוש הדיאלקטי , שלפיו המאבק בחסידות התגלה , בסופו של דבר , כגורם שפעל לטובת החסידים דווקא . ר ' שניאור זלמן הרחיק לכת בכיוון זה עד כדי הצגת ההתפרצות נגד החסידים כפרי ההשגחה האלוהית שביקשה להיטיב עם החסידים . שני הקווים שמצאנו בתגובתו של ר ' שניאור זלמן השפיעו על הדרך שבה התמודדה ההיסטוריוגרפיה החב " דית עם תופעת ההתנגדות לחסידות . אכן , שאלת המשמעות של המאבק בחסידות , והעובדה שבראש מאבק זה עמד הגר"א , הוסיפו להעסיק ולהטריד את החסידים במהלך הדורות הבאים . ההיסטוריוגרפיה החסידית , בעיקר זו הקשורה בחסידות חב " ד , ביקשה לעצב תמונה המעלה ארוכה
|
|