|
|
עמוד:9
המחשב מנסים לפתח אלגוריתמים שמייצרים מספרים פסידו-אקראיים , אבל כוח היצירה של האדם אינו מסוגל לברוא אקראיות אמיתית . יצירת אקראיות דורשת דרגה גבוהה יותר של סיבוביות ממה שידוע היום . הגישה המיוחדת של חז"ל למאורעות האקראיים אינה מצטמצמת לתחום החשיבה והפילוסופיה גרידא , אלא יש בה השלכות יסודיות לגבי התנהגות האדם בחיי היום יום . הדבר מתבטא בהלכות הרבות המתייחסות להטלת גורל . ניתן לשער שבגלל התרבות המערבית שהיהדות ספגה במשך עשרות דורות , הלכות אלו אינן נפוצות היום בציבור הרחב . רבים ומגוונים הם מאמרי חז " ל על הגורל . במדרש 'ילקוט שמעוני' מובא למשל : ארבעה שמות נקראו לגורל : חלש , פור , גורל , חבל . בכולם לקו בני עשו , בחלש לקו עמלק , שנאמר ( שמות יז , cr 'ויחלוש יהושע . ' ... בחבל עתידה ללקות מלכות רביעית , שנאמר ( הושע יג , יג : ( 'חבלי יולדה יבואו לו . ' למילה גורל יש לכאורה משמעויות שונות בתנ"ך . היא משמשת בעיקר בהוראת עצמים שעל פיהם ביקש האדם הכרעה או פתרון בשעת ספק . היא אף מורה על דבר שניתן על-פי הגורל ועל נחלה בפרט . מהמשמעות השנייה נגזר גורל כמנת חלקו של אדם או דבר או מזל , כמו שכתוב בספר דניאל ( יב , יג ) "ותעמד לגרלך לקץ הימין . " כמובן שלשתי משמעויות אלו יש קשר מיידי : כמו שלא ניתן לדעת את תוצאות הטלת גורל , כך עתידו או גורלו של האדם אינו ידוע ולא ניתן לחיזוי . אמנם יש לדון האם אכן לא ניתן לחזות את עתידו של אדם , אבל כאשר משתמשים בביטוי גורל , מתכוונים - במודע או שלא במודע - שתוצאות הפעולות מכילות גורם שהוא נעלם מהידיעה . פעלים רבים משמשים את הגורל בתנ"ך : 'הפיל , ' 'השליך , ' 'ידה , ' 'ירה , ' 'הטיל , ' ' נפל / 'עלה , ' 'יצא , ' 'היה / רב-גוניות זה מלמד על עושרו של הגורל ועל הופעתו הפעילה והעקרונית בכל תחומי החיים של תולדות האדם . הגורל כשם עצם זכר מרמז במקרא על שליטה והכוונה חד-משמעית מבורא העולם . בחיבור זה נתמקד במשמעות הראשונה והמקורית של הגורל הנקראת בעברית של ימינו 'הגרלה' ובשפה הדתית זוכה לפעמים לתואר 'גורל קודש' או 'גורל צדק / כאמור קיימות השלכות מעשיות לדיון על האקראיות . גל ההימורים בדמות הלוטו , 1 פרשת בשלח רמז רסה . 2 המילה גורל מופיעה בתנ " ך 77 פעמים ( בצורותיה השונות , ( והמספר 77 הוא בגימטריה 'מזל . '
|
|