|
|
עמוד:8
למופת בהעניקו לו משמעות שמרנית ודינמית גם יחד . יש דמיון רב בין המאה השש-עשרה לבין תקופתנו . בשתיהן יש לאנושות תחושה שהיא נמצאת בשלב מכריע של התפתחותה . התפיסות של העבר בעייתיות מיסודן . העולם פוסח על שתי הסעיפים בין תפיסה אסונית לבין תקווה אופטימית של עליית עידן חדש . רבות הן התחושות המוקדמות של המהר '' ל , הדואג להישאר נאמן למסורת האמתית של התלמוד , אך מבקש גם לשלב בתוך מחשבת היהדות יסודות חיוביים מן הגילויים המדעיים שנתחדשו בימיו ולקחים מן השינויים ההיסטוריים והגאופוליטיים של זמנו , המהווים יסוד לפילוסופיה של ההיסטוריה שבהגותו . תפיסה זו קיבלה את משמעותה המלאה רק זמן רב אחריו . ניתן לפרש את יצירתו , המנוסחת כפרשנות של האגדות שבתלמוד ושייכת לפרספקטיבה הגלובלית של התאולוגיה היהודית המסורתית , כחקירתו של הגבול האמתי של האנושי . קורא בן זמננו עשוי למצוא ביצירתו של המהר"ל מפראג יסודות של הדאגה שחווה בעצמו בחייו האישיים . העניינים הנידונים במאמרים שלפנינו מדגישים את היסוד המטפיזי של הייעוד האתי של האדם , הנדרש לאמת את היות האדם כדי לכוון את החיוביות שבקיום לעבר קיום של "יותר מאדם , '' קיום של מתח דינמי ומאמצים שהמהר"ל מנתח את המבנה שלו כחלק מן המונח התנ"כי הברית , ורואה בחקיקתו של משה רבנו מודל מעשי של ההתנהגות ומשמעותה של ההתהוות . ומאחר שהמוטיבציה המוסרית מתנגדת לפיתויים הטבעיים , ומאחר שהחופש זקוק לניעור של השעבוד - נדרש חינוך לחופש כשחרור ובאחריות . השער השני של חיבור זה עוסק בשאלת החינוך , הנתפס לא רק ככלי להעברת ידע אלא גם כדרך לעיצוב האדם , והשאלה העולה בהקשר זה היא ו כיצד לחבר בין הפיתוח האישי , החופש של הפרט וההעברה מדור לדור של תכנית וסדר חברתי ? כל תורת חינוך מוצאת את עצמה קשורה לנורמה של תרבות בחברה נתונה . יש קשר הדוק בין המשטר החברתי לבין שיטת החינוך שהמשטר , כל משטר , תומך בה כדי לשמר את הערכים שבייסודה ולהנחילם לדורות הבאים . אם נכונה טענת קאנט ש"האדם הוא מה שהוא רק בזכות החינוך" ושכתוצאה מכך "החינוך הוא הבעיה הגדולה והמשמעותית ביותר שניתן להתמודד
|
|