|
|
עמוד:4
התא המשפחתי . הסטיות מן המוסר וחוסר האנושיות שנגלו לעינינו בהיסטוריה של הדורות האחרונים מוכיחים את אזלת ידה היסודית של התבונה האנושית לשמר את משמעות האנושי כנגד הברברי . ההוגים המייצגים ביותר של המפעל הפילוסופי , אינטלקטואלים שהם מומחים מובהקים לכל סוגי החשיבה הלוגית , גילו הבנה פושעת למטרות הטוטליטריות ואף התגייסו לטובתן . בניגוד להצהרתו של מישל פוקו בספרו על המילים והדברים : המודרניות לא גילתה את האדם , ולעומת זאת רוקנה את התופעה האנושית מכל תוכן . מול משבר זה , הנתפס כחמור במיוחד , מכיוון שהוא נכנע לכאורה לתנועה שאין ממנה חזרה , נדמה שהיהדות צריכה לנסח מחדש את ערכיה . אין זה מקרה שמשבר זה פגע במלוא עוזו דווקא ביהודים . הם היו הראשונים שהבינו את פגיעותו של הומניזם שאינו מסוגל להבטיח את קיומם . מובן שיש סיכון של ממש ברצון לשמר את העבר המיושן בד בבד עם תמיכה בשמרנות המתעלמת מן היסודות החיוביים שבחברה המודרנית . אבל נדמה שהניסיון של המונותאיזם היהודי , המסורת ההרמנויטית של התנ"ך שבבסיסו , הקיום היהודי אחרי השואה והקמתה של מדינה יהודית - כל אלה מסבירים את משבר ההומניזם העכשווי ומתווים דרך העשויה להוביל להתגברות על המשבר . בתקופה זו של זעזועים רבים בהיסטוריה העולמית , חשוב יותר מתמיד להדגיש את הנטייה האוניברסלית של ההיסטוריה התנ"כית של העם היהודי לקיים את הייעוד האנושי . להומניזם יש חסידים רבים , וצריך להודות שמדובר במונח הכולל בדרך כלל שלל צדדים . אפשר שרעיון האנושיות קשה להגדרה , מכיוון שהאדם מיועד לפרוץ את הגבולות הקיימים לעבר עתיד שאין אנו יודעים לתאר את גבולותיו במסגרת התנאים הקיימים בימינו . כמו כן , אם צריך להתנגד לנטייה המבטיחה של האדם המודרני לתפוס את מקומו של האל , חשוב גם להתנגד לנטייה למחשבה שהעולם מסתיים במקום שאולי נוצרת בו תנועה לקראת הגשמת מטרותיה של ההיסטוריה . . 3 ראה פינקלקראוט , המודרניים , פרק < ן שטיינר , ארמון . . 4 לדעת פוקו ו '' האדם אינו אלא המצאה חדשה , דמות הקיימת רק מזה שני דורות' ( פוקו , מילים ודברים , עמ' . ( 398 , 15
|
|