|
|
עמוד:10
הצורך . הם כיוונו לאותם דברים שמובלטים באמצעי התקשורת והמכונים בלשוני האידיוסינקרטית 'שוטרים וגנבים . ' לכך התלוותה התעניינות מיוחדת בענישה , מאסר ואסירים . בפתיחה זו אין בכוונתי להציע גישה שיפוטית למניעי הבחירה בלימודי קרימינולוגיה . מקובלת עלי התפיסה שאומרת כי "כשם שאין פרצופותיהן דומין זה לזה כך אין דעתן שווין זה לזה אלא כל אחד ואחד יש לו דעה בפני עצמו" ( במדבר רבה , כ"א , ב . ( ' תפיסה זו מצויה גם אצל חכמים מאומות העולם , כמתמצה בהיגד של אנשי סכולסטיקה מימי הביניים , המקדש את הסובייקטיביות שבבחירת טעמים וצבעים , לאמור : . et coloribus non disputandum est " "De gustibus בהתאם לעיקרון זה , המניעים לבחירה בתחום דעות אקדמי אינם אמורים לשמש מושא לוויכוח ולשיפוט . מתוך קבלת העיקרון ותוך הימנעות מגישה שיפוטית לענייני מניעים , אדון להלן בהשלכות אפשריות של תגליתי האקס קוריקולרית דלעיל על עניינים שהינם רלוונטיים ליצרני ידע קרימינולוגי ולצרכניו . ראשית , בחנתי חשש אפיקורסי שמניעי הבחירה בלימודי קרימינולוגיה באוניברסיטה מספרים לנו משהו על טיבם של נושאי המחקר והלימוד במקומותינו . בדקתי ( מעין השערת אפס ) אם קרימינולוגיה , כפי שהיא נחקרת ונלמדת במחלקתנו , עוסקת בעבריינות ובסטייה חברתית באופן דומה לזה שמאפיין עיסוק עיתונאי בתופעות כאלה . זו שאלת מפתח , שכן תשובה חיובית משמעה הפרכת ההנחה שאנו עוסקים בקרימינולוגיה כמדע . היבט עיתונאי לעומת היבט מדעי עברות , עבריינות וסטייה חברתית מצויים כמעט תמיד בראש סולם ההתעניינות החברתית . ניתן לייחס זאת למגוון גורמים . בין השאר , אפשר לגזור מהקלסיקה הסוציולוגית בנושאי סטייה חברתית כי מידע על אודות סטייה משמש לתיקוף הנורמטיביות של החברה ושל חבריה . מהקלסיקה הפסיכולוגית אפשר לגזור הנחה שמידע כזה אמור לענות על צורך של בני אדם להיווכח שהדשא של השכן שחור יותר . ציפיות סוציו פסיכולוגית כדלעיל מצד הציבור זוכות בהיענות רבה מצד אמצעי התקשורת . הללו דוגמים , מתוך שפע הפרטים הכלולים בכל אירוע מסוקר , עובדות שמאפשרות הפקת תיאור מרתק . מגמה זו הובילה , בין היתר , לשותפות סימביוטית בין אלימות פוליטית לבין אמצעי התקשורת , שמוצאת ביטוי בהפקות של 'תיאטרון הטרור' ( לדוגמה : . ( Weiman , 1987 בשל כך , אניני טעם מטעם מדע הקרימינולוגיה דוחים בבוז מידע "קרימינולוגי" מטעם אמצעי התקשורת . גם חלק מהמופקדים על אכיפת החוק טוענים שהתקשורת מפריעה לעיתים מזומנות למילוי נאות של תפקידם . אנשי תקשורת יטענו מצידם שנוסף להגשמת עקרון זכות הציבור לדעת , הם ממלאים בדרך זו תפקיד חברתי חשוב : התראה והספקת מידע , המאפשרות לציבור מניעת עברות ועבריינות . כדוגמה לסיקור טעון מחלוקת כדלעיל ניתן להביא את הדיווח התקשורתי על תקיפותיהם של אנסים סדרתיים . ידע מדעי , כמו ידע עיתונאי , מבוסס על דגימה בךירנית של עובדות מתוך אירוע נסקר . אולם דגימה כזאת מתבצעת בכל אחד משני ההקשרים הללו על פי עקרונות הופכיים . ההיפוך הוא באמות המידה לתיקופו של תוצר הדגימה , כדלקמן : דגימה עיתונאית שואפת ליצור תמונה יוצאת דופן וייחודית של האירוע הנסקר , הכוללת תיאורים סובייקטיביים , ססגוניים ככל האפשר , מפיהם של הנוגעים בדבר . דגימה מדעית , לעומת זאת , אמורה לזקק
|
|