|
|
עמוד:9
התפתחות החנוך העברי ( מינוי גלות בבל עד המ » ה השלישית לספירת הנוצרים ) מקורות מאוחרים מרבים לספר לנו על ידיעת התורה שהיתה נפוצה בעט בתקופות שונות בימי בית ראשון , אבל אין ספק שחינוך מאורגן המשפיע על הש 33 ויו " . רחביי / של האומה — לא התמיל אלא בימי גלות בבל' בתקופה שתרמה הרבה לטיהור עמנו מן האלילות יד 1 , יתד . » קוי השראה לר ^ תחות החינוך התורני בעם . בתי הכנסת' שלדעת רוב החוקרים נוסדו לראשונה על נהרות בבל , שימשו מקור נאמן להפצת התורה בין כל שכבות העם' ועל תפקיד בית הכנסת בחינוך האומה עוד נייחד את הדיבור . יחזקאל הנביא היה ממלא' נוסף לתפקידיו הנבואיים' תפקיד של הוראה 0 — שוטה כמשמעה . בתור כהן היה יחזקאל מלמד לכהנים את תורת הכהונה ואת הלכות בית המקדש לעתיד לבוא' לרבות תחוקתה של המדינה היהודית המחודשת . ברם' לא לכהנים בלבד אלא לכל העם היה יחזקאל משמש מורה ביסודות התיאולוגיה היהודית . הוא הפיץ את רעיונות האחריות האינדיוידואלית' יעילות התשובה ואת התקוות המשיחיות של האומה ועוד ( עיין' לדוגמה' יחזקאל פרקים יח' לג , לו" לז . ( רעיונות חינוכיים הועלו ביתר עוז בנבואות הנחמה של ישעיהו השני שהעיד על עצמו שה' "נתן לי לשון למודים ... בבקר בבקר יעיר לי אזן לשמע כלמודים" ( ישעיה נ , ד . ( דברים אלה מעידים על קיום מעמד של מלומדים שגמה מהם היו כנראה מומחים לריטוריקה . כמובן שבני מעמד זה היוו רק מיעוט קטן' ולמרות זאת היה מספרם די ניכר לעודד את הנביא בחזיונותיו על עתיד האומד . כשיהיו "כל בניך למודי ה "' ( שם נד' יג . ( האידיאל של חינוך כללי לכל העם — לא בימי חג ומועד בלבד' כי אם בכל ימות השנה' — אידיאל זה לא זכה להתגשם אלא בתקופת התלמוד , וגם אז רק בחלקו' אולם עצם החזון היווה סימן של התקדמות עצומה בהפצת התורה בעם . בסוף תקופת הנבואה היתה ניכרת תנופה חינוכית שלימוד התורה ופירושה עמדו במרכזה . אחרון הנביאים הדגיש את התפקיד החינוכי של הכהן האידיאלי ( מלאכי ב' ו ז ) וסיכם את חזון הנבואה בקריאה לעם : "זכרו תורת משה עבדי אשר צויתי אותו בחורב על כל ישראל חוקים ומשפטים" ( שם ג , כב . ( עם סיום תפקיד הנבואה התחילה תקופת הסופרים' זאת אומרת' יודעי הספר ומורי העם . תקופה זו התחילה באמצע המאה החמישית לפסה"נ עם עלייתו של עזרא הסופר מבבל — ארץ שהיתה מאז ועד סוף תקופת הגאונים מקור
|
|