|
|
עמוד:12
מן ההתמודדות עם תופעת הפוסט לאומיות נובע ישירות הצורך לדון בהבחנה בין "לאומיות" ל"לאומנות . " הבעיה התעוררה על ידי יישום הרעיון הלאומי בארצות המערב בעידן המודרני בצורות משטר שונות . כולן התיימרו להגשים אותם יסודות אידיאולוגיים כלליים של לאומיות ודמוקרטיה אך הגשימו אותם בדרכים ובצורות סותרות : טוטליטריות " ) דמוקרטיה עממית" ו"פשיזם ( " מזה וליברליות מזה . על רקע משקעי מלחמת העולם השנייה ותוצאותיה , שגרמו כאמור לנסיגה מן הלאומיות , נדרשה בחינה מחודשת של היחס בין צורות ההגשמה ההפוכות של אותו רעיון , או מה שנראה לכאורה כאותו רעיון . מכאן נבעה ההבחנה בין "לאומיות" ל"לאומנות . " הלאומיות במשמעות פוליטית נורמטיבית או במשמעות חברתית אורגנית הונחה ביסוד המשטרים הליברליים . מבחינתם נתפסה הלאומיות כצורת הגדרה עצמית של ישות קיבוצית , פוליטית מסגרתית או עממית "אורגנית" - לא כערך עליון מבוקש לשמו אלא כאמצעי להגשמתם של הערכים שעיצבו את תרבות העם . הלאומנות במשמעות פוליטית משיחית הונחה ביסוד המשטרים הטוטליטריים . אלה תפסו את העצמיות הקיבוצית כערך עליון דתי למחצה וראו בערכים המוסריים האישיים , החברתיים והפוליטיים אמצעי לקיום הריבונות הלאומית , להגברתה על כל הלאומים ולהאדרתה . בהמשך נדונו הבעיות המרכזיות העומדות על סדר היום המדיני , החברתי והתרבותי של מדינת ישראל , מנקודת המבט הלאומית : בעיית הזיקה בין הזהות היהודית של המדינה ובין זהותה הדמוקרטית , בעיית הזכויות הדמוקרטיות של המיעוטים הלאומיים בישראל "היהודית והדמוקרטית , " והשלכותיה על פתרון הסכסוך בין מדינת ישראל ללאום הפלסטיני ובינה לבין מדינות ערב ; בעיית מרכזיותה של מדינת ישראל כמדינת כל העם היהודי , ושאלת יחסי ישראל עם יהודי התפוצות ; ובעיית הזיקה בין לאומיות לדת במדינת ישראל על רקע הקיטוב בנושאי "הדת והמדינה" והיחסים בין " דתיים" ל"חילונים . " חלוקת הספר למדורים נעשתה , לנוחות הקוראים , לפי קרבה נושאית בין המאמרים ולא על פי מפתח הבעיות המרכזיות הנדונות בהם , שתוארו לעיל . למקצת הנושאים הנדונים הוקדשו מאמרים מסוימים , אך במקרים אחרים נדונו הבעיות בהקשרים של נושאים שהוצגו במאמרים שונים . שני המאמרים בחלק הפותח את הקובץ , "לאומיות בעידן של גלובליזציה , " מניחים לפני הקוראים את היסודות לדיון כולו הן מבחינת ההגדרות הנחוצות הן באשר לניסוח שאלות הדיון . אליעזר שביד מציב במאמרו את יסודות הדיון החדש בשאלות הלאומיות והתפתחותה מול האתגרים שהגלובליזציה והתפיסות הבתר לאומיות מציבות לפניה . מעוז עזריהו ממשיך קו זה ובוחן באופן ביקורתי את הפוסט לאומיות . שלושת המאמרים בחלק השני של הספר "הלאומיות היהודית בזמננו :
|
|