מבוא

עמוד:11

במושגים , בשיטות או במבנים תחביריים מסוימים . המלכויות מצביעות על דרכי התייחסות שקל יחסית לטעון שהן נבדלות זו מזו באופן מהותי וקבוע . המיון שמציע פניקס לעולם הדעת הוא , לדעתי , אחד המעניינים ביותר שהוצעו עד כה . חשובה גם עמדתו ביחס לבעיה שבכל מלכות עלולים להימצא תכנים ומקצועות רבים כל כך עד שאי אפשר יהיה להפגיש את התלמיד עם כולם . תשובתו היא שיש לבחור בתכנים העומדים בארבעה קריטריונים : התבססותם על דיסציפלינות חקר ; יכולתם להיות מייצגים ; יכולתם להדגים שיטות מחקר ; יכולתם לעורר את דמיונם של התלמידים ( שם , . ( 12-11 חיימ הררי . גישתו של הררי ( 1991 ) עיצבה במידה רבה את דוח מחר 98 ( משרד החינוך ( 1992 בנושא לימודי מדעי הטבע וטכנולוגיה , דוח שהשפיע רבות על מערכת החינוך הן מבחינה תקציבית הן בהיערכות משרד החינוך להוראת המדעים . אם אנסח מחדש את גישתו של הררי בהתאם למונחים של דברים אלו , אומר שהנחתו היא שהמהותי שבאדם המודרני הוא יכולתו להתמודד בהצלחה עם בעיות בסביבה משתנה . מכאן לשיטתו תוכנית הלימודים חייבת להדגיש את מקצועות היסוד : עברית , אנגלית , מתמטיקה ומדעי הטבע . מקצועות אלה מכשירים את האדם להיות אזרח העולם , ועליהם יש להוסיף לימוד ייחודי לתלמידים , שהם גם אזרחי מדינת היהודים . מעניין שכעבור הררי אתיקה , אסתטיקה ומקצועות הומניסטיים כלליים אינם הכרחיים בהכשרת התלמידים להיות אזרחי העולם . תיאודור סייזר . גישה שונה בתכלית מקודמותיה . גישה זו פוסלת את הצורך בארגון תחומי הדעת והשוללת את חשיבותו , בטענה שה"מהותי" איננו נעוץ בתכנים , אלא בדרכי החשיבה נטולות זיקות הכרחיות לתכנים מסוימים . הגישה מתייחסת אל מיומנויות חשיבה כלליות , ומציעה להשתית את תוכנית הלימודים על הפגשת ילדים עם מיומנויות אלה . הירסט תקף גישה זאת באמרו שאי אפשר להגדיר מיומנויות במנותק מתוכן , ושהתכנים קודמים לוגית למיומנויות . אולם מהדורה חדשה - המיוצגת על ידי סייזר - של גישת המיומנויות הכלליות עומדת , לדעתי , בפני ביקורתו של הירסט . סייזר קובע כי מטרתו העיקרית של בית הספר היא לסייע לתלמידים ללמוד כיצד "להפעיל היטב את חשיבתם" . ( to use their minds well ) הוא מגדיר רעיון או מושג זה כיכולת לשאול חמש שאלות ולענות עליהן בעת התמודדות עם חומר חדש . השאלות הן : . 1 מאילו נקודות ראות אנו רואים או שומעים ? מזווית הראייה של מי ? . 2 כיצד אנו יודעים מה שאנו יודעים ? מהן הראיות ועד כמה ניתן לסמוך עליהן ? . 3 כיצד מתקשרים זה לזה דברים , אירועים או בני אדם ? מהי הסיבה ומהי התוצאה ? כיצד הן מתחברות יחדיו ? . 4 מה אם ? ... האם דברים יוכלו להיות אחרת ? מה היו או מהן האלטרנטיבות ? נניח . 5 ? ... אז מה ? למה זה חשוב ? מהי המשמעות של הכול ? למי זה אכפת ?

מכון ון ליר בירושלים

הקיבוץ המאוחד


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר