מבוא

עמוד:10

יותר . שתי הזוויות רלבנטיות להתמודדות עם השאלות המעסיקות אנשי חינוך הבאים לחשוב מחדש על ארגונם ועל מהותם של תוכני הלימוד בבתי הספר . . 1 תיאוריות "רציונליות" תיאוריות אלו מנסות להצביע באמצעות ניתוח רציונלי על הבחנות מהותיות בעולם הדעת או על תכונות מהותיות של טבע האדם או של החברה . לאחר הזיהוי המהותי , נעשה ניסיון להגיע למסקנות לוגיות בקשר לטיבה של תוכנית הלימודים . בשורות הבאות אסקור חמש תפיסות שונות , המייצגות תיאוריות אלו . פאול הירסט . אפשר שמאמרו של הירסט ( Hirst 1965 ) Nature of Knowledge " "Liberal Education and the הוא הנציג הקלסי לגישה זו . לדעתו , עולם הדעת מתחלק בעיקר לצורות ידע שונות הנבדלות מהותית זו מזו בבטאן כיוונים שונים בתודעת האדם ( אך לאו דווקא בעולם עצמו . ( לכל צורת ידע יש מספר מאפיינים המייחדים אותה . מושגים ייחודיים , תחביר המאפיין את טיעוניה , דרך ייחודית לבדוק את אמיתות השערותיה ושיטות עבודה אופייניות . הירסט מזהה שבע צורות ידע : מתמטיקה , מדעי הטבע , מדעי הרוח והחברה , היסטוריה , דת , ספרות ואמנות ופילוסופיה . לשיטתו תוכנית הלימודים חייבת להפגיש את התלמיד עם צורות אלה , אך מעניין לציין שמפגש זה אינו חייב להיות עם הצורות בנפרד ! הוראה בין תחומית ( אינטר דיסציפלינרית ) העומדת על הבדלים בין הצורות אולי תצליח אף היא להכיר לתלמיד את הצורות באופן סביר מבחינה אינטלקטואלית . אולם רוב האנשים שהושפעו ישירות או בעקיפין מהירסט הניחו שמדובר בלימוד דיסציפלינרי שבו הגבולות בין הצורות ברורים וחדים . את הביקורת הנוקבת ביותר על גישה זו השמיע באותה עת ג'וזף שוואב . ( Schwab 1966 ) אם ננסח את טענתו של שוואב במונחיו של הירסט , נוכל לומר שארבעת האפיונים של כל אחת מן הצורות אינם קבועים . מושגים , תחבירים , דרכי אימות ושיטות הם מאפיינים משתנים . אפשר שהשינוי יביא לאיחוד צורות שונות או לפיצולן לצורות נוספות , ומכאן שארגון תוכנית הלימודים לצורות קבועות אינו עומד בביקורת . פיליפ פניקס . גישתו של פניקס דומה מאוד לזו של הירסט , אך מצליחה " לחמוק" מביקורתו של שוואב . לדעתו המאפיין המרכזי של האדם הוא נטייתו ליצור ולגלות משמעויות . יש שש "מלכויות" משמעות , והאדם המשכיל חייב להכיר את כולן . ( Phenix 1964 ) לפיכך תוכנית הלימודים חייבת להיות מושתתת על הפגשת התלמיד עם שש המלכויות : לשון ומתמטיקה ; ( symbolics ) מדעי הטבע והחברה ; ( empirics ) ספרות ואמנות ; ( esthetics ) ידע אישי והיחס " אני-אתה" ; ( synnoetics ) מוסר ; ( ethics ) משמעויות אינטגרטיביות כוללניות : היסטוריה , דת ופילוסופיה . ( synoptics ) ביקורתו של שוואב אינה נוגעת למיון משמעויות , כי אלו אינן מותנות

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא