מבוא

עמוד:11

התרבות הפוליטית האירופית על בסיס תיאולוגי סיפקה את המפתח לרה אוריינטציה של התרבות היהודית אחרי קריסת היהדות הבורגנית החילונית : היא שהציעה את התשתית התיאולוגית לשם התמודדות עם המשבר . אם כן , האמירה של גרשם שלום בעניין התהום הפעורה בשפה העברית נובעת מהבנתו את המשמעות התיאולוגית הגלומה בעיצוב הפוליטיקה המודרנית בכלל ובעיצוב התרבות היהודית בפרט . אך יותר מכול , אמירה זו מבטאת את החשש מהשפעת הדיאלקטיקה הזאת - דיאלקטיקה שתלך ותתעצם לנוכח המתח הפוליטי צבאי בין המדינה היהודית שנבנתה על רקע חורבן השואה לבין החברה הפלסטינית שרוב רובה נעקרה ממולרתה ההיסטורית - על החברה ועל המדינה היהודית הריבונית . כמו מקס ובר בזמנו ניצב שלום מול משבר הלגיטימיות של התרבות היהודית . הוא ניסח את בעיית הקיום שלה כבעיה תיאולוגית פוליטית : מצד אחד היא התנתקה מאיום הפוליטיקה האירופית , אך מצד אחר היא ירשה את המתח הפנימי בין חילון לדת המאפיין את החברה האירופית . בעקבות שלום אפשר לטעון אפוא כי המודרנה היהודית מלווה מתחילתה בסוגיות קיומיות : כיצד תתמודד החברה היהודית עם איום משולש כזה של " מצבי חירום" - שואה , משיחיות וסכסוך יהודי-ערבי ? כיצד תיווצר חברה דמוקרטית אזרחית על בסיס לאומי יהודי ? איך תשמור המדינה הדמוקרטית היהודית על הלגיטימיות שלה כאשר ריבונותה כרוכה בקיפוח אזרחיה הערבים הפלסטינים ? ומה הקשר בין התיאולוגיה הפוליטית שלה לבין האידיאולוגיה הציונית של ארץ ישראל ? כיצד מתמודדת האורתודוקסיה היהודית עם האתגר הפוליטי תיאולוגי של הציונות ? למרות ההתנגדות העזה לשימוש בשיח התיאולוגי פוליטי בהקשר היהודי ציוני , גוברת ההתעניינות בכלי הניתוח שמציע שיח זה . הלוא מאז שנות העשרים של המאה ה 20 היתה לשיח התיאולוגי פוליטי השפעה עצומה כמעט על כל ההוגים היהודים המרכזיים , למן ולטר בנימין , הרב יצחק ברויאר , ליאו שטראוס , מרטין בובר וקרל מנהיים ועד ארנסט קנטורוביץ וישעיהו ליבוביץ . התעלמות האקדמיה בישראל מן השיח התיאולוגי פוליטי אינה נובעת רק משכחת ההיסטוריה : היא מבטאת את היחס לבעיית האמביוולנטיות של החילון . כדרך הפרובינציה , הווטו על השיח הוסר רק אחרי שהאקדמיה האמריקנית "הכשירה" את התיאולוגיה הפוליטית בהקשר היהודי ; רק אז חדלו ההיסטוריונים הישראלים הוותיקים להתנגד לדיון בתיאולוגיה הפוליטית . ואכן , בשנים האחרונות - אחרי הפוסטמודרניזם - שיח התיאולוגיה הפוליטית קנה לו מקום של כבוד בזירה האמריקנית והגלובלית גם יחד . . 5 ראו ליבוביץ f 1982 בובר . 1955 ; Kantorowics 1957 ; Strauss [ 1935 ] 1975 ; [ 1935 ] 1995 ; Benjamin 1977 Breuer 1918 ; 1924 ; 1929 ; Mannheim [ 1929 ] ; 2000

מכון ון ליר בירושלים

הקיבוץ המאוחד


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר