|
|
עמוד:12
מגזיעה את הזמן ההיסטורי שלה ואת הזמן ההיסטורי הפלסטיני , כדי להצדיק את הבעלות על הארץ ולמלא את החסרים ההיסטוריים ברציפות ההתיישבות היהודית . במישור האחר , הפרקטי , ג'מאל מראה כיצד מוחלות תפיסות זמן שונות על יהודים ועל ערבים , וכיצד הן ניזונות מן התפיסה האוריינטליסטית . הוא משתמש במושג ה"חריג" של שמיט ואגמבן , כמו במושגים ההיידגריאניים "זמן מושהה" ר"זמן מרוקן , " כרי לתאר את האופן שבו הפלסטינים מדוכאים - במחסומים , בתנועתם ממקום למקום ובהיבטים אחרים של חיי היומיום . יהודה גודמן מנתח במאמרו את פעולת בתי הדין לגיור כחלק ממנגנון ההדתה של המהגרים לישראל . הוא מצביע על פרקטיקות גיור מבחינות כלפי המהגרים הרוסים וכלפי המהגרים האתיופים , ועל המורשת הגזעית המזינה אותן . לדבריו , הגזענות נכנסת אל פרקטיקות הגיור ויוצאת מהן , בתנועה בין הגזעה לדה הגזעה המאופיינת במעבר מייחוסים גופניים לייחוסים תרבותיים . את הספר חותם מאמרו המתורגם של אטיין בליבר "האם קיימת 'גזענות חדשה . " ? ' המחבר מצביע על האתרים שבהם אפשר לזהות גזענות שהחליפה את המסמנים הביולוגיים כמסמנים סוציולוגיים . בליבר טוען שהגזענות החדשה , המופיעה במציאות הגלובלית החדשה , הפוסט שואתית , מציבה את ההגירה כקטגוריה חלופית למושג "גזע" הביולוגי , ומכנה תופעה זו "גזענות ללא גזע . " בימים אלו שוקדים החברות והחברים בפורום על כתיבת קובץ נוסף בנושא הגזענות , שמבוסס על דיוני הפורום בשנת . 2005 / 6 הקובץ יתמקד בקשר בין גזענות לבין סוגיות תרבותיות נרחבות כמו נוסטלגיה ובניית מיתוסים , וכן בינה לבין שאלות מעמדיות ומגדריות . תודות רבות אנו חבים לרונה ברייר גארב , אשר ניהלה את הקבוצה ואשר בחוכמתה ובניסיונה תרמה תובנות תיאורטיות רבות לדיוניה ; לד"ר שמשון צלניקר , הכוח המניע של הפורום ; לשרה סורני , המסתערת בכל פעם מחדש על פרויקט הפקת הספרים פרי עבודתו של הפורום מתוך מחויבות יוצאת דופן . כמו כן ברצוננו להודות לנילי לנדסברגר על עריכת הלשון , לרונית טפיירו על העריכה היסודית ועל הצעות נהדרות לתיקון , וליונה רצון על התיאום בין כל אלו שנטלו חלק בהפקת הספר . לבסוף , תודה להוצאת הקיבוץ המאוחד על ההפקה המשותפת . העורכים
|
|