מבוא

עמוד:10

דעה זו מדגישה את היסוד הביולוגי הבלעדי וממעיטה בחשיבות ההשפעה הסביבתית החברתית על התפתחות מחלות הנפש . האמת , כמו במקרים רבים , היא קרוב לוודאי במקום כלשהו באמצע . כיום אין למעשה ספק , שלמחלות הנפש יש רקע ביולוגי מוצק . עם זאת , התנהגות בני האדם והתנהגות הסביבה היא בעלת חשיבות גדולה בהתפתחות ובפרוגנוזה של מחלות הנפש . אנו יכולים להתייחס אל עצמנו כאל כימאים מעשיים , המשנים את מוח הזולת על ידי המעשים וההתנהגות שלנו . באחד הפרקים הבאים , כשנדון במחלות נפש , נצביע על כמה דוגמאות המראות כיצד הסביבה ופעילותה יכולות לשנות את הכימיה של המוח . המהפכה ביחס למחלות נפש והטיפול בהן היבט אחר של מהפכת המוח הוא השינוי הדרמטי שחל ביחס למחלות הנפש והטיפול בהן במחצית השנייה של המאה ה . 20 בימי הביניים , מי שהתנהגותו היתה מוזרה נכלא לעתים קרובות בבית וטופל על ידי משפחתו . כשאדם נכלא בבית בתנאי היגיינה נמוכים , תוחלת החיים שלו קצרה . החולים במחלות נפש פיתחו זיהומים , ומרביתם מתו בגיל צעיר יחסית . במאות ה 18 וה 19 חלה התפתחות משמעותית ביחס לחולי הנפש . האחריות לגורלם עברה מהמשפחה לחברה . בתקופה זו התפתחו בתי המחסה , ואנשים שהתנהגו בצורה מוזרה , אושפזו בהם . בתחילה היו חולי הנפש "מאוכסנים" בבתי מחסה ללא טיפול משמעותי , אולם התנאים ההיגייניים המשופרים האריכו את תוחלת חייהם על אף הטיפול הדל . רק במאה ה 19 התחילו בתי המחסה לחולי נפש להפוך לבתי חולים פסיכיאטריים שניסו גם לטפל בחולי הנפש . הטיפול המצומצם במחלות הנפש נמשך למעשה עד לאמצע המאה ה . 20 אז החל הטיפול התרופתי במחלות נפש שהוא חלק משמעותי מאוד ממהפכת המוח . הטיפול המשולב בתרופות ובטיפולים פסיכותרפויטיים גרם לכך , שהתנועה אל בתי החולים הפסיכיאטריים חדלה להיות חד כיוונית בלבד . חלק גדול מחולי הנפש זכו להשתחרר בזכות טיפול בבתי החולים הפסיכיאטריים והשתלבו חזרה בחברה . אנשים שהיו אבודים במשך מאות בשנים , חזרו לתפקד בחברה והוסיפו תוכן לעצמם , למשפחתם ולכוח העבודה . גישות בחקר המוח מהפכת המוח היא תוצאה ישירה של חקר המוח . קיימות שתי גישות קוטביות בחקר הנושא : הגישה הפרטנית והגישה הכוללנית .

מכון ון ליר בירושלים

הקיבוץ המאוחד


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר