פלורליזם בין־דתי: אתגרים ופרמטרים לקראת גיבוש תאולוגיה יהודית של דתות העולם

עמוד:353

להתגלויות עצמאיות או ינקו מן ההתגלות המקורית שלנו . בין כך ובין כך , המפגש עם דתות אחרות יכול להיזקק לדמותה של התגלות אידאלית להבדיל מהתגלות היסטורית קונקרטית , כפי שזו באה לידי ביטוי ביהדות שלפנינו . זיקה זו מאפשרת התייחסות לאחר ההיסטורי הקונקרטי ולצדדים החיוביים שבו מבלי לפגוע באידאליות של תפיסת ההתגלות . גישה זו מאופיינת בענווה העמוקה המלווה אותה . הנכונות ללמוד מן האחר היא לא רק ביטוי לענווה העקרונית שצריכה להיות חלק מכל חיים רוחניים , אלא גם לענווה המתבקשת מכוח הנסיבות ההיסטוריות המסוימות של עם ישראל , הכוללות את חטאיו ואת תוצאותיהם . ר' אברהם פיתח גישה רוחנית שיש בה עומק פלורליסטי שניתן לכנותו פלורליזם היסטורי , להבדיל מן הפלורליזם המטפיזי שהוצג כאן . חתימה : לקראת פלורליזם בין דתי - הזמנה לגילוי זהותנו מאמר זה יסודו בעבודת מיפוי של טווח השאלות והאפשרויות הרעיוניות הנוגעות למלאכת פיתוחה של תאולוגיה יהודית של דתות העולם בהקשר זמננו , ובמיוחד בהקשר ההתמקדות בתהליכים של דיאלוג בין דתי . עבודת מיפוי מניחה מלכתחילה ריבוי דעות , דהיינו פלורליזם רעיוני פנימי . ריבוי דעות זה מתקיים הן בציר הדיאכרוני - שינויים בעמדות יהודיות לדורותיהם , הן בציר הסינכרוני - ריבוי עמדות רעיוניות המתקיימות בעת ובעונה אחת בזמננו וכן בדורות קודמים . משמעות ריבוי דעות זה היא שאנו עומדים לפני בחירה . עושר המסורת מציב לפנינו אפשרויות לטפח עמדות אקסקלוסיביסטיות , אינקלוסיביסטיות או פלורליסטיות הכוללות גוונים וסוגים שונים של פלורליזם . הבחירה שלפנינו אין משמעה בחירה כיצד לנהוג בחיי יומיום . שאלות הנוגעות לדו קיום שייכות לתחום הסובלנות , המתמקדת ביכולת לדו קיום ולאו דווקא לתחום הפלורליזם , אשר בהקשרו של הדיון הנוכחי הוגדר כנוגע בשאלות של קבלה עקרונית של הזולת , המאפשרת לימוד מן הזולת והכרה עקרונית בהיבטים של האמת הרוחנית שלו . גם עמדה אקסלוסיביסטית , שאינה מכירה באופן עקרוני בלגיטימיות של הזולת , יכולה לפתח מנגנוני סובלנות ודו קיום . הבחירה שלפנינו היא רעיונית ועקרונית . לפיכך , אין בחירה זו רק עניין לגיבוש היחס לדת האחרת אלא היא נוגעת בבסיסה לאופן שאנו תופסים את היהדות ולתודעתנו העצמית . שאלות היסוד שעלו כאן נגעו באופנים הבסיסיים ביותר של תפיסת יהדותנו : המתח שבין הממד הלאומי לממד הדתי הרעיוני . בהתאם הוצגו שיטות שונות באשר למידת מופנמותה של היהדות המדריכה אומה בדרכה ההיסטורית או כמתווה חזון בעבור האנושות כולה . מידת הפלורליזם הבין דתי נגזרת מן האופן שנתפסת יהדותנו . שאלת תפיסתנו את עצמנו נוגעת גם להערכת מקומנו

מכון ון ליר בירושלים

הקיבוץ המאוחד


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר