פלורליזם בין־דתי: אתגרים ופרמטרים לקראת גיבוש תאולוגיה יהודית של דתות העולם

עמוד:341

נכונה , או של מכלול החיים כפי שהללו מעוצבים על ידי הדת ? עד כמה הניגוד הבסיסי יותר שבין יהודים לגויים משפיע גם הוא על אופן עיצובו של הניגוד הדתי שבין היהדות לדתות אחרות ? עד כמה משקפת ההתייחסות לדתות אחרות כעבודה זרה לחצים היסטוריים ספציפיים ? הדיון בכל אחת מהשאלות האלה הוא בעל השלכות מרחיקות לכת לשאלת הפלורליזם הבין דתי . ההקשר הנוכחי אינו מאפשר יותר מהעלאת ראשי פרקים בנוגע לשאלת עבודה זרה . הנצרות היא הדת שהוקדשה לה מרב המחשבה בסוגיית העבודה הזרה באלף השנים האחרונות . דיוני הפוסקים קובעים במידה משמעותית את הפרמטרים ההלכתיים של התייחסות לדתות אחרות , ולפיכך הם בעלי משמעות רבה לדיון בהשלכותיה של הגדרת העבודה הזרה לדיון על פלורליזם . בהקשר זה ניתן להציג שלוש עמדות שונות שעלו בדיוניהם של חכמי ימי הביניים . העמדה המחמירה מזוהה עם הרמב"ם , אף ששותפים לה חכמים רבים אחרים בפזורות שונות . לפי עמדה זו , התפיסה התאולוגית של השילוש והאינקרנציה , כמו גם פולחנות הפסילים , מביאים להגדרתה של הנצרות כעבודה זרה . הגדרה זו מתעלמת מתפיסתה העצמית של הנצרות את עצמה כמונותאיסטית ובעובדת את אלוהי ישראל . עמדה זו אינה משאירה מקום רב לפלורליזם בין דתי . עבודה זרה כשהיא לעצמה היא קטגוריה בלתי פלורליסטית בעליל , וממילא הפעלתה הבלתי מסויגת תביא לתפיסות שאינן מאפשרות קבלה של ממש של הזולת . בקצה האחר מוצאים אנו את עמדתו של ר' מנחם המאירי , שכבר נזקקנו לה , המגדירה את הנצרות כדת שאינה בגדר עבודה זרה . זאת משום הבסיס המחודש שהציב המאירי להגדרת הדת , המבליט את הפן המוסרי במקום את הפן התאולוגי . בתווך מצויה עמדה המזוהה בדרך כלל עם רבנו תם , שנוסחה לכתחילה בהקשר הצורך לקיים חיי מסחר עם נוצרים . היא אפשרה קיומם של חיי מסחר אף על פי שמשא ומתן עמם חייב שבועה של נוצרים באלוהיהם , מתוך ההנחה שהנצרות היא שיתוף , כלומר פולחן של אלוהי ישראל בצד ישות אחרת , במקרה זה ישו . עבודה בשיתוף שונה מהותית מעבודה זרה . עבודה זרה מהווה התכחשות ואי הכרה באלוהי ישראל . עבודה בשיתוף היא פגיעה בבלעדיות הפולחן , אך לא בהכרה המוחלטת באלוהי ישראל . במה שניתן להציג בגלגול הלכתי מאוחר של האינטואיציה הנבואית של מלאכי , ולפיה "בכל מקום מקטר מגש לשמי" ( מלאכי א , ( 11 נעשה מהלך פרשני שמכוחו מוענקת לגיטימיות לצורך פולחן אחרת , למרות הזרות שבה . מציאת הזיקה לאלוהי ישראל מאפשרת קבלת פולחן שגוי . יש בקבלה זו ביטוי לרמה מסוימת של פלורליזם . את מקום הדחייה המלאה ממלאת קבלה בפועל בהקשר של חיי יומיום . קבלה זו נזקקת למהלך אינקלוסיביסטי , המפרש את משמעות הפולחן הנוצרי במונחים יהודיים במקום במונחיו של הפולחן הנוצרי . גלגוליה המאוחרים של תפיסה זו מגיעים לכלל קבלה עקרונית של הנצרות כדת לגיטימית , ומהווים

מכון ון ליר בירושלים

הקיבוץ המאוחד


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר