|
|
עמוד:340
בעבור מאמיניה לבין מעמדה בעבורנו כיהודים . כאשר קבע רבנו תם כי הנצרות אינה עבודה זרה הואיל והנוצרים , כבני נח , אינם מצווים על השיתוף , הוא בעצם הבחין בין שתי פרספקטיבות לבחינת הנצרות . בעבורנו כיהודים היא עבודה זרה . בעבור המאמינים הנוצרים אין היא עבודה זרה . מהלך זה , שהוא מוגבל בהקשרו ההלכתי המקורי , מכיל פוטנציאל רעיוני עצום . עבודה זרה איננה בהכרח קטגוריה הקובעת אמיתות מטפיזיות או פוסקת בנוגע ללגיטימיות של שיטות אמונה בעבור מאמיניהן . היא קטגוריה המסדירה את יחסיו של היהודי עם אלוקיו ואת גבולותיהם של יחסים אלה , כאשר הם חוצים צורות אמונה אלטרנטיביות . אם נאמץ הבחנה זו ייפתחו לפנינו אופציות מעניינות להתמודדות עם בעיית העבודה הזרה כפי שזו משפיעה , או אולי אינה משפיעה , על תאולוגיה יהודית של דתות העולם . הניסיון לראות בעבודה זרה קטגוריה המעצבת את תמונת עולמה של היהדות מחייב אותנו ללכת מעבר לרמה ההלכתית המוגדרת , המנסה להכריע אם צורת פולחן זו או אחרת היא עבודה זרה . בדומה לתופעות דתיות אחרות , קיימת הסכנה שעקרון על שהיהדות חותרת לקראת הגשמתו ייהפך לסדרה של הנחיות של אסור ומותר , כאשר מהותו הרוחנית נסתרת מעינינו . כפי שהאידאלים הדתיים והרוחניים של תורת השמיטה אינם מוצאים ביטוי מספק בהקפדה על כללי קדושת שביעית במאכלות , כך ההתייחסות העקרונית לעבודה זרה אינה באה לידי ביטוי מספק בהגדרת העבודה הזרה רק כצורת פולחן שממנה יש להתרחק . ממבט עיוני , העבודה הזרה היא בעצם תמונת התשליל של זהותנו העצמית . היכולת להגדיר מהי עבודה זרה מותנית ביכולתנו לנסח את זהותנו העצמית במובן המהותי ביותר . קשה להניח שמלחמתה העקרונית של היהדות , שלשמה ירד בורא עולם וגילה את תורתו לעמו , מתמצה רק בהתנגדות לצורות פולחן הנזקקות לצלמים , או אפילו לדקויות תאולוגיות המנוגדות להשקפה פילוסופית נתונה על מהות הייחור הצרוף . דומה כי שאלת עבורה זרה היא במידה רבה מבחן לזהותנו העצמית , ובמידה שאנו מאתרים משבר בתפיסתנו העצמית , משבר זה מוצא ביטוי עקיף בהפיכתה של עבודה זרה לקטגוריה טכנית המציינת את השוני שבזולת , מבלי לרדת לשורש ההבדלים המהותיים היכולים להבחין בינינו לבין הזולת . רוב המקורות שבידנו , שאנו מוצאים בהם עיסוק בשאלות הקשורות בתפיסת עבודה זרה ביחס לדתות אחרות , מעוניינים בפתרון שאלה ספציפית . על פי רוב השאלה נוגעת לתחום החיים המשותפים של היהודים עם בני דת אחרת , בעיקר הנוצרים . צמיחת הדיון על עבודה זרה מתוך הקשר החיים המשותפים ואילוציהם מסיטה את תשומת הלב משאלות העל שצריכות להדריך את החשיבה התאולוגית על דתות העולם . במישור התאולוגי מתבקשת חשיבה שיטתית ומסודרת בנוגע למהותה של עבודה זרה . מהו הרכיב המוסרי של בעיית עבודה זרה ? עד כמה זוהי שאלה של אמונה נכונה , של פרקטיקה דתית
|
|