|
|
עמוד:335
פלורליסטית של דתות אחרות . השאלה הרביעית שהצבתי במאמרי הקודם נגעה בשאלת איומן של דתות אחרות והדיאלוג עמהן על הזהות היהודית . אף על פי ששיקולים של קביעת זהות רלבנטיים לדיון בפלורליזם ואף מכתיבים עמדות הננקטות ביחס לפלורליזם , לא אעסוק כאן בשאלה זו ; ההתמודדות עם שאלה זו היא בעיקר חינוכית , פסיכולוגית ופילוסופית . מכל מקום , אין היא נזקקת במישרין למורשת הרעיונית היהודית ולפרמטרים ולאופנים של פלורליזם העולים ממנה , שהם עיקר ענייננו במאמר זה . הלגיטימיות של דתות אחוות הטלת ספק בזכות קיומן של דתות אחרות יכולה לנבוע משיקולים רעיוניים שונים . קודם כול יש להבחין בין הלגיטימיות של דתות הקוראות בשם אלוהים אחרים לדתות התופסות עצמן כקוראות בשם אותו האל שעל אודותיו היהדות מלמדת , ובראשן הנצרות והאסלאם . הבחנה זו מזקיקה אותנו למורשת המקראית ולמאבקה באלילות . לכאורה , קשה ליישב בין גישה זו לדתות אחרות לבין העניין הרעיוני בפלורליזם בין דתי . במידה שהמורשת המקראית ממשיכה לעצב את הגישה היהודית לדורותיה , הרי שמגמה אנטי פלורליסטית עוברת כחוט השני בהגות היהודית המתייחסת לאומות העולם לדורותיה . אף על פי שלכאורה אין כל מקום לפתח עמדה פלורליסטית ביחס לדתות הקוראות בשם אלוהים אחרים - כך סבורים רבים משלומי אמוני ישראל - ממילא אין כל מקום להכיר בהן ולהעניק להן לגיטימיות . למעשה , דומה כי אין הדברים בהכרח חד משמעיים כל כך . אחת העמדות שהתנסחו בימי הביניים בהקשר של ההתמודדות היהודית עם הנצרות היא עמדתו של ר' מנחם 4 המאירי . לדעתו , הנצרות , כמו האסלאם , אינה בגדר עבודה זרה כפי שסברו רבים מחכמי ימי הביניים . הסיבה לכך היא שדתות אלה גדורות בדרכי הדתות , לאמור , הן נוהגות בחוק וסדר חברתי . המאירי הציב אפוא קריטריון מוסרי , שמכוחו הוא העריך את הדתות האחרות . קריטריון זה כוחו יפה לדתות המזרח ולדתות אחרות אשר אינן קוראות בשם אלוהי ישראל . שיטתו של המאירי מעניקה לנו בסיס פלורליסטי המסיט את הדגש משאלות תאולוגיות לשאלות מוסריות וקיומיות . לאמור , קיים בסיס עקרוני לפלורליזם המעוגן בשלמות אנושית , כפי שזו מעוגנת בסדר המוסרי החברתי . הפלורליזם המתאפשר על פי . 4 ראו ; 1961 Jacob Katz , Exclusiveness and Tolerance , New York : Schocken Books , משה הלברטל , "ר' מנחם המאירי : בין תורה לחוכמה , " חרב ץ 0 ג ( א ) ( תשנ"ד , ( עמ' . 118-63
|
|