מעשה נורא בעיר דמשק

עמוד:328

בהשגת הכרה מיסטית כזאת . בעולם היהדות ניתן להצביע על אסכולה של חכמים יהודים שהכירו במסורת הצופית כמקור להשראה ואף הנחיה בכל הקשור לדרכים לחוויה של מפגש עם האלוהות . פול ( יוסף ) פנטון , המומחה הגדול בנושא זה , כותב על שיחות שניהל אבן ערבי עם חכם יהודי על אודות המהות המיסטית 7 של האותיות בכתבי הקודש ' . הוא מציין השפעות צופיות ניכרות ומודעות על בחיי אבן פקודה בחיבור חרבות הלבבות , ועל מחברים אחרים בספרד . אולם רק במצרים הגיעה לשיאה הפנמת התורות הצופיות אל תוככי היהדות הרבנית , בפרט בדמותו של רבי אברהם בן הרמב"ם ובניו . אברהם בן הרמב"ם זיהה את נביאי ישראל ואת אבות האומה כמי שקיימו אורח חיים אשר אבד בהמשך מצאצאיהם והתגלגל אצל הצופים . על כן ראוי ליהודים בהווה 72 לשוב ולאמץ אורחות אלו . במאה ה 16 מעיד הצופי המוסלמי המצרי אל שעראני , כי בין שומעי לקחו היו יהודים . פנטון משער כי אפשר שהיו השפעות צופיות על התפתחות טכניקות מסוימות אצל מקובלי צפת במאה ה \ 16 אולם מה היה יחסם של חוגים יהודיים מגוונים אלו כלפי החוכמות האוניברסליות ? טרם מצאתי עדות לכך , שהם ייחסו להן ערך או חשיבות במידה המאפיינת את דמותו הספרותית של הרב משה גאלאנטי , בטקסט שלפנינו . לסיכום , שתי הדמויות בסיפור שלפנינו - השיח' המוסלמי הצופי והרב משה גאלאנטי - משקפות שילוב ייחודי של תכונות וערכים אינטלקטואליים דתיים שקשה למצוא לו תקדים תרבותי היסטורי קונקרטי . דברים אלו אמורים לא רק ביחס לזמן כתיבת הסיפור , אלא גם ביחס לזמן שהסיפור התרחש בו לכאורה , ואף ביחס לדורות קדומים יותר . עם זאת , ניכר מנימת דבריו של בעל הסיפור הרב יצחק פרחי כי הוא עצמו מתייחס לגיבורי הסיפור כדמויות . 70 כך עולה , למיטב הבנתי , מעיון בפרקים השונים של הספר . 71 . York and Oxford : Oxford University Press , 1999 ( ed . ) , Muslim Perceptions of Other Religions : A Historical Survey , New Jacques Waardenburg ראו . 72 . of Islamic Philosophy , pp . 755-768 Paul Fenton , "Judaism and Sufism " , Nasr and Leaman ( eds . ) , History שם , עמ' 758 ואילך . . 73 שם , עמ' . 74 . 764 שם , עמ' . 766-765 . 75 לפי שעה מצאתי התייחסות חיובית לשבע החוכמות אצל רב יהודי בעל נטיות מיסטיות , רק אצל רבנו בחיי בן אשר , הכותב בפירושו לתורה ( שמות כה : ( 31 " המנורה בשבעה נרותיה תרמוז לתורה הנקראת אור שנאמר ( משלי 0 'כי נר מצוה ותורה אור' והיא כוללת שבע חכמות ועל כן היו נרותיה שבעה . "

מכון ון ליר בירושלים

הקיבוץ המאוחד


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר