מעשה נורא בעיר דמשק

עמוד:326

דמותו של אל ג'זאארי עשויה היתה לשמש אפוא דגם הולם לשיח' שבסיפורנו . אולם עבד אל קאדר הגיע לדמשק רק בשנת , 1855 היינו , כעשרים שנה לאחר שהעלה יצחק פרחי על הכתב את ה"מעשה הנורא" שעיינו בו . במאה ה , 18 התקופה ש"אירע" בה המעשה הנורא שלפנינו , נתקשה מאוד למצוא חכמים מוסלמים בעלי גישות מעין אלה של אל ג'זאארי . במאה זו אמנם קמו תנועות של התחדשות בעולם האסלאם , אולם התחדשות זו מצאה את ביטויה בחזרה להקפדה יתרה , לאורתודוקסיה ולהסתגרות . כפי שמסכמים נחמיה לבציון ( ז"ל ) וג'ון רול : בימים עברו יכלו המוסלמים ליצור סינתזות ציביליזציוניות אפקטיביות [ עם תרבויות לא מוסלמיות . [ אולם [ ... ] תנועות ההתחדשות והרפורמה במאה ה 18 נטו להיות תנועות שהדגישו את האותנטיות של המסורת האסלאמית במונחים מדירים יותר ולא במונחים מכילים . לעתים תכופות , הלוך הרוח בתנועות אלה היה מנוגד לפשרות וליישור קו עם מסורות אחרות . . 66 יתר על כן , בעת פרסום ספרו של פרחי , עבד אל קאדר פעל במולדתו אלג'יריה בראש המאבק נגר הכובשים הצרפתים וטרם דגל בהשקפה שתיארנו . . and Ref orm in Islam , Syracuse : Syracuse University Press , 1987 , p . 19 Nehemiah Levtzion and John E . Voll ( eds . ) , Eighteenth-Century Renewal . 67 בשיחה שקיימתי בעניין זה עם פרופ' נחמיה לבציון ( ז"ל , ( ובתכתובת בדואר אלקטרוני עם פרופ' וול , מסרו לי שני המחברים כי למיטב ידיעתם קביעה זאת בעינה עומדת , ואין לפי שעה ממצאים מחקריים סותרים . פרופ' לבציון אף הפנה אותי לשני חוקרים נוספים המצויים בתחום : מר קופטי עטאללה מאוניברסיטת חיפה , ופרופ' ברנד רדטקה , שגם דבריהם עולים בקנה אחד עם קביעה זו . והשוו גם את דברי פרנסיס רובינסון , הכותב : "כאשר החלה במאה ה 18 דעיכתה של העוצמה המוסלמית [ ... ] הגיבו מלומדים ומיסטיקנים בהערכה מחדש של הידע המתאים לחברות שלהם . היתה שיבה אל העקרונות הראשונים , לקראן ולחדית'ים , וגברה הספקנות באשר לערכם של המדעים הרציונליים [ ההדגשה שלי . World , New York : Cambridge University Press , 1996 , p . 239 Societies " , in idem ( ed . ) , The Cambridge Illustrated Historyof the Islamic Robinson , "Knowledge , Its Transmission , and the Making of Muslim Francis . " [ בשנת 1996 הוקדש גיליון מיוחד של כתב העת Die Welt Des islams לסוגיית "תנועת הנאורות באסלאם של המאה ה . " 18 העמדה הרווחת היא שעל אף עמדתו העקרונית התיאורטית של ריינהרד שולץ , ( Reinhard Schultz ) אשר לפיה מחויב המציאות הוא שאכן היתה תנועה כזאת , קשה או בלתי אפשרי להצביע על תופעה מעין זו , במובן המקובל של "נאורות , " היינו , פתיחות לרציונליזם ולהשכלה בעלת מגמה אוניברסליסטית . אשר לעולם הדתיות הצופית במאה ה , 18 ברנד רדטקה כותב בגיליון זה שבמאה זו היו אמנם התפתחויות פנימיות מסוימות בהשקפות עולם צופיות , אולם "האם יש הצדקה לפרש תופעות אלה ברכיבים של נאורות אסאלמית שהתפתחה באופן 'פנימי [ ... ] ? ' לא עלה בידי לאשר את קיומן של נטיות לנאורות בהשקפת העולם האסלאמית של המאה ה [ ... ] 18 היזקקות לתבונה

מכון ון ליר בירושלים

הקיבוץ המאוחד


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר