|
|
עמוד:315
39 38 וביום השלישי תבוא אלי ואודיעך סוד הדבר הגדול הזה . ויקם הרב וילך אל ביתו 41 40 בלב נשבר ונדכה , רעש ככל אשר צוה עליו . ירד וטבל , ולבש בגדי לבן . וכן עשה לשלום . שהרי יתרו שאמר לו למשה לך לשלום - עלה והצליח ; דוד שאמר לו לאבשלום לך בשלום - הלך ונתלה . " . 38 "היום השלישי" הוא ביטוי המציין מועד הבשלה והתמלאות של שלב מקדים . על כך עמד כבר מדרש רבה ( נו , א '" : ( ביום השלישי וישא אברהם את עיניו . ' כתיב ( הושע ו ) 'יחיינו מיומים ביום השלישי יקימנו ונחיה לפניו . ' ביום השלישי של שבטים כתיב ( בראשית מב ) 'ויאמר אליהם יוסף ביום השלישי' ביום השלישי של מרגלים שנאמר ( יהושע ב ) 'ונחבתם שמה שלשת ימים' ביום השלישי של מתן תורה שנאמר ( שמות יט ) 'ויהי ביום השלישי' ביום השלישי של יונה דכתיב ( יונה ב ) 'ויהי יונה במעי הדגה שלשה ימים ושלשה לילות' ביום השלישי של עולי גולה דכתיב ( עזרא ח ) 'ונשב שם ימים שלשה' ביום השלישי של תחיית המתים דכתיב ' יחיינו מיומים ביום השלישי יקימנו' ביום הג' של אסתר ( אסתר ה ) 'ויהי ביום השלישי ותלבש אסתר מלכות' לבשה מלכות בית אביה . באיזה זכותי רבנן ורבי לוי [ חולקים בדבר ;[ רבנן אמרי.- בזכות יום השלישי של מתן תורה שנאמר 'ויהי ביום השלישי בהיות הבקר' ור' לוי אמר : בזכות של יום שלישי של אברהם אבינו שנאמר 'ביום השלישי וירא את המקום מרחוק . "' . 39 "הדבר הגדול הזה" - ביטוי מקראי לתופעה חריגה ביותר . ראו למשל דברים ד ; 32 שמואל א יב . 16 ומהמשך הסיפור נראה כי מחברנו רומז כאן לפסקה חשובה בספר שערי אלדד' ( ליוסף ג'יקטיליה ) שער חמישי : "ואחר שהודענוך כל אלו העיקרים הגדולים , התבונן ודע כי השם הגדול הנכבד והנורא , שהוא יהו"ה יתברך , הוא השם הכולל כל השמות כולן בכל שמות הקודש הנזכרים בתורה , ואין לך שם מכל שמות הקדושים שאינו כלול בשם יהו"ה יתברך . ואחר שידעת הדבר הגדול הזה , יש לך להבין כמה אתה צריך להתבונן ולהיזהר בעת שאתה מזכירו , שתדע כי בעת שאתה מזכירו אתה נושא על פיך כל שמותיו הקדושים וכאילו אתה סובל על פיך ועל לשונך השם יתברך וכל שמותיו הקדושים והעולם ומלואו . וכשתדע זה , תבין סוד : לא תשא את שם יהו"ה אלהיך לשוא [ שמות כ . [ 7 כי היאך בריה שפלה ונקלה תהיה נושאת על לשונה י '' י הגדול יתברך . " ? ההדגשות שלי - צ"ז . . 40 מי שלבו "נשבר ונדכה" רצוי לפני האל ותפילתו מתקבלת . ראו למשל בבלי , סוטה ה ע"ב : "א"ר יהושע בן לוי בא וראה כמה גדולים נמוכי הרוח לפני הקדוש ברוך הוא שבשעה שבית המקדש קיים אדם מקריב עולה - שכר עולה בידו ; מנחה - שכר מנחה בידו . אבל מי שדעתו שפלה מעלה עליו הכתוב כאילו הקריב כל הקרבנות כולם שנאמר 'זבחי אלהים רוח נשברה' [ תהלים נא [ 19 ולא עוד אלא שאין תפילתו נמאסת שנאמר [ בהמשך אותו פסוק ] לב נשבר ונדכה אלהים לא תבזה . " וכן בתנא דבי אליהו רבה , פרק יח : "לא יאמר אדם בלבו הואיל ואין בי עבירה ואין בי עון וחטא אתגאה על הבריות ואתגדל עליהם ביותר ... וידע האדם שרוח נמוכה ורוח שפלה נוח לפני הקב"ה יותר מכל הזבחים שבתורה שנאמר [ תהלים נא ] זבחי אלהים רוח נשברה לב נשבר ונדכה אלהים לא תבזה . " . 41 אף ביטוי זה רומז לעבודת הכוהן הגדול ביום הכיפורים , המתוארת במשנה : "ירד וטבל עלה ונסתפג . הביאו לו בגדי לבן , לבש וקדש ידיו ורגליו" ( יומא ג ו . (
|
|