|
|
עמוד:309
עובד את ה' אני , ועוסק בתורת ה' ובמצוותיו כל היום , ומדוע לא אהיה כמו הגוי השי"ך הזה ? ולא תהא כוהנת כפונדקית ? 24 ועל זה גדל צערו של הרב מאד . ויבקש אופן ללכת אל בית הגוי השי"ך הנד ולהיות מצוי אצלו . ועל ידי גלגול דברים , אפשר יגלה לו השי"ך באיזו סבה זכה לכל הכבוד הזה . ויקרא הרב את פרנס העיר ויצו עליו לאמר : לך אל השי"ך הנד וכה תאמר אליו -.רבן של ישראל שמע את שמעך הטוב , ויש את רצונו לבא אצלך ולהקביל פניך , אם תתן לו רשות . כי היה האיש ההוא גדול מעל כל השרים , וכל השרים הגדולים היו מרבים מתנות כדי לזכות לקבל פניו , ובאים ומשתחוים אליו כדי לקבל ברכתו . והוא לא היה יוצא מפלטין שלו החוצה ולא היה מתראה להמון העם כלל . וילך פרנס העיר אצל השי"ך וידבר אליו את כל דברי הרב אשר דבר . ויאמר אליו השי"ך : גם אני שמעתי את שמע הרב שלכם כי איש חכם הוא , וחפצי לראותו . ואם כן , לך אמור לו : בא יבא לא יאחר . וישב הפרנס אל הרב ויספר לו כל דברי השי"ך . רקם הרב ז"ל וילך שם . על פי תפיסת עולמו של הרב גאלאנטי , אין זה מתקבל על הדעת שנוכרי יגיע למעלה רוחנית גבוהה מזו של יהודי , המגשים את התורה במלואה . הוא מסיק אפוא שיתרון השיח' עליו אינו סובסטנטיבי אלא טכני : השיח' מכיר טכניקה כלשהי , המגלה לו את המידע הרלבנטי על אודות ספרי החיים וספרי המתים . הרב מחליט על כן לנסות וליצור קשר אישי עם השיח , ' בתקווה שטכניקה זו תיחשף לפניו . אולם השיח' אינו נגיש בנקל : המון העם לא זכו כלל לראותו , וגם גדולי השרים התקבלו אצלו רק במשורה . כאן נכנסת לתמונה דמותו של " פרנס העיר , " היינו , המנהיג הסקולרי של הקהילה היהודית . לפרנס העיר שיח ושיג עם בכירי הציבור המוסלמי בדמשק , ובכלל זה עם השיח , ' והוא מתווך בין הרב לשיח , ' מעביר מסר ומחזיר מסר . מחילופי המסרים עולה כי לא רק הרב שמע על אודות השיח' ( מצב עניינים טבעי למדי בחברה , שבה נתונה הבכורה למוסלמים ) אלא ( מה שיותר מפליא ) אף השיח' שמע על אודות הרב . אולם אם בעיני הרב היה השיח' מיוחד מפני דרגתו המיסטית של "ידיעת ספרי חיים וספרי המתים , " הרי שהרב נודע אצל השיח' "כי איש חכם הוא . " בעוד הרב מבקש להיפגש עם השיח' כדי לרכוש לעצמו טכניקה מסוימת של ידיעת . 24 "ולא תהא כוהנת כפונדקית" - מטבע לשון שמקורו במשנה יבמות , סוף פרק טז . בהקשרו המקורי עניינו כיצד ייתכן שעדותה של נוכרייה פשוטה " ) פונדקית ( " תיחשב יותר מעדותה של יהודייה מיוחסת '") כוהנת ?( " מכאן נעשה צירוף לשוני המבטא תפיסה אשר לפיה סגולתו ה"טבעית" של יהודי גבוהה מזו של נוכרי , ולפיכך לא ייתכן שתהיה אצל נוכרי מעלה החסומה בפני יהודי .
|
|