|
|
עמוד:304
6 האופייניים לדברים המושמעים לפני קהל . תוכן הספר הוא דרשני הטפתי : המחבר מבקש להניע את שומעיו או את קוראיו להפנמה של תכונות אופי ונטיות תודעתיות בעלות ערך מרכזי מבחינה דתית . לאחר הקדמה על חשיבות עבודת ה' מתוך תודעה פנימית ראויה , מסביר המחבר את מבנה הספר : "מעתה , נחפשה דרכינו ונחקורה באלה המצוות 'אנכי' ו'לא יהיה לך , ' אשר מפי הגבורה שמענום , כיצד אנו מתנהגים בהם . ואחר כך נשים לב אל כל הדברות הבאות 7 אחריהם . " מבנה הספר מעוצב בהתאמה לכך , ומרבית פרקיו בנויים סביב עשרת הדיברות : בפרק הראשון מובאת דרשה או הטפה שנקודת המוצא שלה היא הדיבר הראשון , הפרק השני מוקדש לאיסור עבודה זרה , וכן הלאה . הפרק החמישי של הספר מתמקד בדיבר השלישי : "לא תשא את שם ה' אלהיך לשוא . " חלקו נושא אופי הטפתי שגרתי למדי , אולם עיקרו של הפרק אינו כזה , אלא מספר סיפור . הסיפור פותח במילים : "ואבוא ואגידה לכם מה 8 ששמעתי , " כלומר , הרב פרחי אומר כי נתוודע לסיפור לא באמצעות מקור כתוב , אלא מפי אדם אחר , שזהותו אינה נמסרת . עם ואת , הסיפור אינו מוצג כמשל או במעשייה , אלא כמעוגן היסטורית במידה ספציפית למדי , וכותרתו היא כאמור : "מעשה נורא בעיר דמשק יע"א בזמן הרב ר' משה גאלאנטי ז"ל . " משפחת גאלאנטי היתה שושלת אצולה של רבנים ספרדים . אבי השושלת , . 6 פנייה לשומעים בלשון נוכח : "דע לך בני ... הבט וראה " ... ( עמ' יח ;( ביטויי התפעלות וריגוש : "ווי ווי , על זה ידוו כל הדווים" ( עמ' כא , לה , ( "אוי להם על נפשם" ( עמ' כו , ( "אוי ואבוי" ( עמ' נב ;( וכן שימוש ניכר בסיפורים , במשלים ובדוגמאות "מהחיים . " מקצת הסיפורים הללו מיוחסים למקור מזוהה כגון הספר משנת חכמים להר' משה חאגיז זלה"ה : "מעשה : במלכות פא"ס היה מלך אחד ותואר יפיו עד להפליא" ( עמ' ל . ( מקצתם , למרבית הפלא , ממקורות של חסידות הבע"שט : "אגב ארחין , אכתוב פה מה ששמעתי משם המפרשים ; וכמדומני שהוא משם הרב הגאון המפורסם רבינו שמשון מאוסטרופולי זלה"ה" ( עמ' מח . ( אך לעתים הוא מוסר סיפור או משל ללא ציון המקור : "אמשול לך משל : לאדם אחד שיש לו בן יפה אף נעים" ( עמ' מד ;( "דרך משל : כי במדינות גדולות אשר סוחרים רבים , כל סוחר יש לו סרסור , שעל ידו מוכר כל הסחורות [ ... ] הולך שמעון אצל הסוחר ומדבר לשון הרע על ראובן שהוא גנב וגזלן" ( עמ' נה . ( הדוגמאות מהחיים הן בדרך כלל מהווי היישוב האופייני לשומעים יהודים בני המעמד הבינוני , כגון " תגרים וסוחרים : " "כמה פעמים יארע שהעני עומד אפתחא דבי נשיאה [ על פתח בית הנשיא , היינו , על פתח בית הגביר , [ נפשו לשאול הגיע עד ככר לחם ; והעשיר , אם באותה שעה אינו ברצון טוב , פוער בפיו לבלי חק ומחרף אותו ברברי חרופין" ( עמ' נה ;( "ובעינינו ראינו אשה אחת שהיתה פיה שגורה בקללות . יום אחד " ... ( עמ' נג-נד ;( "ראו עיני בעוה"ר אנשים קובעים עצמם באלו הלימודים הרעים בחשק גדול" ( עמ' נח ;( "אנכי איש צעיר ראיתי בכמה מדינות" ( עמ' עד . 7 . ( מתוק מדבש , עמ' כב . . 8 שם , עמ' מ .
|
|