סובלנות למרות אי־הסכמה במצרים הימי ביניימית: רבי אברהם בן הרמב"ם והמיסטיקנים המוסלמים

עמוד:299

אין שיג ושיח עם מי שאינו מעוניין במטרה זו , שכן מי שאינו מקבל את הנחות היסוד של הדיון , לא יפתח לעולם דיון פורה עם מחפש השלמות . אם כן , ברור שאין כאן פלורליזם וגם לא סובלנות לדעות שראוי היה שלא יתקיימו , אך יש כאן פתיחות וענווה . החיפוש הבלתי מתפשר אחר המוחלט והענווה ההכרתית של גדולי ישראל הם המניעים לפתיחות שלהם . כאן האדם השואף לשלמות מחפש בענווה נקודות אור שיוכלו להוביל אותו לאמת המוחלטת שאמנם קיימת אך איננה בהישג יד מידי . הראב"ם חיפש שאריות של ההתגלות בכל מדע , בכלל זה בתורתו של האחר , שהוא כאמור שותפו לחיפושיו הרוחניים . יש כאן אמונה בקיומה של אמת מוחלטת אבל אין כאן טענה להחזקה בלעדית בדרך להשגתה . השיקול איננו אלטרואיסטי אלא תועלתני , והאחר נתפס באופן אינסטרומנטלי בלבד - למען הגשמה רוחנית אישית . אולם ניתן לומר שהאלמנט של שותפות בחיפוש ממתן את הניצול והופך אותו להוגן ולהדדי . הטיעון ההיסטורי של התגלות שנשתכחה מאפשר ליישב בין הטענה של התגלות בלעדית בעבר לבין הצורך בחיפוש נרחב של נקודות אור בתרבויות מונותאיסטיות אחרות . נוסף על כך הוא מאפשר להימנע מפעולות נגד העמדות האחרות . ייתכן גם שרטוריקה פטרנליסטית מעין זו היא ביטוי לעמדה דתית סובלנית שאינה יכולה להתנסח בצורה גלויה . אולם הפתיחות של ההוגה היהודי המסורתי מוגבלת לדעות שלא נאסרו על ידי ההלכה היהודית . לכן , אם לגבי האסלאם , שיתוף פעולה תרבותי אפשרי ואולי אפילו מבורך , שיתוף פעולה עם דתות המזרח למשל יהיה בעייתי יותר ואולי אף בלתי אפשרי . יתר על כן , בהיותו מבוסס על שיקול תועלתני , עניינו באחר מוגבל לגבולות קיום התועלת . סיכום מהצגת קטעים קצרים מכתביהם של הרמב"ם ושל בנו רבי אברהם התוודענו לתופעה של פתיחות בסביבה של אמונה באמת מוחלטת ובלעדית . הפתיחות של מי שקבע ביהדות את מטבע הלשון של אריסטו "קבל את האמת ממי שאומרה" איננה מוגבלת לשום דת ודעה . מה שהניע את חיפושיהם של האב ושל הבן בחוכמות הגויים היה החיפוש אחר הנבואה שנשתכחה . בעבור הרמב"ם , הנבואה מזוהה עם התבונה הטהורה ויש ללמוד אותה מכל בעל שכל , ללא הבדל דת ולאום . בעבור בנו , הנבואה היא אמת פרימורדיאלית שנמסרה מהבורא לאדם הראשון ועברה למסורות האנושיות השונות . כדי לשחזר אותה , יש לחפש את רמזיה ואת עקבותיה לא רק במסורת היהודית אלא גם במסורת הסודית המונותאיסטית של האסלאם . שניהם , הרציונליסט והמיסטיקן , שותפים בחיפוש אחר האמת האלוהית האבסולוטית . לכן מצד אחד הם היו ביקורתיים

מכון ון ליר בירושלים

הקיבוץ המאוחד


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר