סובלנות למרות אי־הסכמה במצרים הימי ביניימית: רבי אברהם בן הרמב"ם והמיסטיקנים המוסלמים

עמוד:286

סובלנות למרות אי הסכמה במצרים הימי ביניימית : רבי אברהם בןהרמב "ם והמיסטיקנים המוסלמים דב מימון במאמר זה אתאר תחילה את הנסיבות החברתיות ההיסטוריות של המפגש התרבותי בין שתי קבוצות , יהודית ומוסלמית , במצרים במאה ה 13 שכל אחת מהן טענה לחזקה בלעדית על האמת המוחלטת . לאחר מכן אנסה לשחזר את המודל הרעיוני ואת התפיסה התאולוגית שעמדו מאחורי התופעה של המפגש הדתי הזה . לבסוף אבדוק את תוקפו של המודל שנחשף במפגש היהודי המוסלמי העכשווי בישראל . אשאל האם התפיסה התאולוגית שרווחה בימי הביניים תוכל לשמש תקדים רעיוני לחיים משותפים בחברה רב תרבותית יהודית ומוסלמית . כמו כן אבקש לצעוד צעד נוסף ולבחון את יתרונותיה ואת חסרונותיה של עמדה בין דתית פרה מודתית בהשוואה למודל הסובלנות על בסיס רלטיביזם דתי של הליברליזם המודרני . וקע חבותי תובותי : תאולוגיה כאישור בדיעבד למציאות ואלית היהודים במצרים חיו במה שניתן לכנות אינטגרציה חברתית בתנאי הגמוניה תרבותית ערבית . במאות 13-10 היתה התרבות הערבית הגמונית ומיליטנטית ויהדות המזרח הושפעה בכל תחומיה מהמפגש התרבותי עמה . בתגובה ליתרון התרבותי הבולט של ההגות הערבית נדרשו המנהיגים היהודים בספרד ובמזרח לכונן הגות יהודית מובנית , מוגדרת ומסודרת , כדי לבסס את הזהות הדתית של בני הקהילה . מתוך מאמצים אפולוגטיים אלה חוברו לראשונה בתרבות ישראל ספרי קודיפיקציה מקיפים ונוסחו עקרונות האמונה הישראלית . למהלך זה היו השפעות ניכרות על היהדות . היא שינתה את צורתה כמעט לחלוטין ונהפכה , לטוב ולרע , מתרבות חז"לית רב קולית ונזילה יחסית למערכת דתית ואמונית * המאמר מוקדש לזכר אבי אבא מארי , ר' נסים חי מימון ז"ל , איש ירא חטא ורודף שלום , שחינך אותי על ברכי מסורת המזרח של הערכה וכבוד לכל מבקשי אלוהי האמת הנוהגים ביושר , וצדיקי אומות העולם בכללם . בזאת הלך אבא ז"ל בעקבות אביו ר' שמעון מימון ז"ל , "שיח' אל יהוד" של יהודי גאבס ( טוניסיה , ( שנהג לנהל את קהילתו וליישב את הסכסוכים עם השכנים הערבים בדרכי שלום בזכות ההערכה , הידידות ויראת אלוהים - איש כדרכו ואמונתו - ששררו בין גדולי הרבנים ובין חכמי האסלאם המקומיים .

מכון ון ליר בירושלים

הקיבוץ המאוחד


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר