|
|
עמוד:279
פסיקה חדש . קיומו של תהליך הפסיקה הוא תפקידו של הפוסק ומורה ההוראה האמונים להורות לבני קהילתם , שקיבלו עליהם את סמכותם , את הדרך אשר ילכו בה ואת המעשה אשר יעשו . הם אמורים לקיים את התהליך בתגובה למי מבני עדתם הפונה אליהם בשאלה ובכך מקבל את סמכותם להדריכו בתשובתם . אולם באופן נפוץ עוד יותר , תהליך הפסיקה ( או הכרעה שהיא מעין תהליך פסיקה ) אמור להיות מקוים בידי כל יחיד ויחיד כלפי עצמו בעשרות המצבים השונים שהוא מוצא עצמו בהם מדי יום ביומו . האדם היחיד אינו יכול להתנהל עם פוסק צמוד כל שעות היממה וכל ימות השנה , והתורה ניתנה לכל אדם כדי שיוכל לברר לעצמו מהי החובה החלה עליו בכל יום ובכל שעה . תהליך הפסיקה מגדיר לפרט מול מה הוא עומד , מה חובתו בעולמו העכשווי , במציאות הנתונה . הבחירה החופשית בחירה חופשית היא האפשרות הוודאית העומדת לאדם לעשות את המעשה הראוי או להימנע מעשייתו r להימנע מן הבלתי ראוי או לבצעו - מתוך הכרתו וללא כל אילוץ חיצוני או מגבלה פיזית , נפשית או שכלית . בחירה חופשית היא העיקרון השלישי של מעמד הפרט בהלכה . מקורה פנימי לאדם . לכן היא מבטאת יותר מכול את האדם עצמו : ככל שבחירתו חופשית יותר כן היא מהותית יותר לו . כלומר , ככל שדרגתו האישית מאפשרת לו חופש בחירה גדול יותר , כן דרגתו האנושית גבוהה יותר . הטענה המופיעה בתלמוד מלמדת ש"כל הגדול מחברו יצרו גדול ממנו" ( בבלי , סוכה נב ע"א . ( כלומר , עם העלייה בדרגה האנושית והרוחנית הבחירה מתרחבת ולא מצטמצמת . שני העקרונות הראשונים שעסקנו בהם הם משמעותיים לפרט , אולם עקרון הבחירה החופשית קובע את מהותו של הפרט ומכריע לגבי מעמדו בהלכה . על פי עיקרון זה , הפרט שהחיוב חל עליו יכול לבחור בין קיום המצווה להפרתה . יתר על כן , יכולת זו היא תנאי הכרחי לחלות החיוב , לעצם היותו מצווה . 5 . 5 לגבי הפטור מעונשים במקרה שאדם היה אנוס לעבור עברה - "אונס , רחמנא פטריה" ראו דברים כב , ; 27 בבלי , בבא קמא כח ע"ב ; כתובות לג ע"ב . כאשר אדם אינו יכול לקיים את המצווה מחמת אונס לא ברור שהמצווה לא חלה עליו ואיננו " בר חיובא , " משום שמבחינתו הוא רואה עצמו חייב אלא אולץ שלא לקיימה . עיינו שלחן ערוך , אורח חיים , קח ; מגן אברהם , שם , ס"ק יא ; רמ"א על שלחן ערוך , יורה דעה רלב יב ; טורי זוהר , שם , ס"ק יט .
|
|