סובייקטיביזם הלכתי ופלורליות רעיונית כבסיס לסובלנות

עמוד:276

שבתו של אדם במצב שליו לשבתו במצב חירום , בפיקוח נפש , בין שמדובר בהצלת עצמו , בביטחונו או בהצלתם של אחרים או ביכולתו לעשות לביטחונם . ולא רק חיובי שבת אלא חיובי כל המצוות כולן מושפעים ממצבים כאלה . יש הבדלים רבים בהלכה לגבי חובות שונות של אנשים במעמד כלכלי שונה , בין עשירים מאוד לעשירים פחות , ביניהם לבין המעמד הבינוני , וביניהם לבין עניים . יש הלכות שהן תוצאה ישירה של יכולתם הכלכלית של בני אדם ביחס לגודל עושרם , או בהתאם לאי יכולתם הכלכלית ביחס לעומק עוניים . יש הלכות שיהוו תוצאה עקיפה , שכן למעמד הכלכלי יש השפעה גם על תחומים בהלכה שאינם נוגעים ישירות לתחום הכלכלי . קיים גם שוני בחובותיהם של בעלי מקצועות ובעלי עיסוקים שונים . ההבדלים ביניהם נוגעים לתחומים הלכתיים הספציפיים לעיסוקם : על רופא חלה מערכת שלמה של חיובים הלכתיים מורכבים הקשורים למקצועו ובאופן שונה לתחומים רפואיים שונים ; סוחר חייב בהלכות רבות הקשורות לתחום המסחר בלבד ; ואיש העסקים קשור להלכות בתחום המימון הנוגעות לו בלבד . המציאות הפרטית של חקלאי מחילה עליו חיובים הלכתיים רבים הרחוקים מעולמו של העירוני , וגם האחרון חייב בחיובים רבים הנובעים מן המציאות הפרטית של מגורים בין שכניו בעיר , חיובים שהם זרים לחקלאי החי בבית בודד בכפר . קיימים הבדלים לגבי חלות חיובים הלכתיים בתחומים שונים , בין בורים ועמי הארצות לתלמידי חכמים בדרגות שונות . 2 גם אופיו של אדם , מצב רוחו ונטיות לבו משפיעים על צורת המציאות הפרטית שלו ולפיכך גם על חיוביו ההלכתיים . 3 ההשלכות של המציאות הפרטית של הפרט הן הרבה מעבר להלכות הקשורות למקצוע או למצב ספציפי . המציאות הפרטית משפיעה על החיוב ההלכתי גם בהקשרים עקיפים . גם ההקשר הסביבתי , על השינויים החלים בו , משפיע על דרגות ואופני החיוב . כאמור , חלות החיוב ההלכתי מתייחסת למציאות הפרטית בזמן נתון . מאחר שהמציאות משתנה ללא הרף , כך גם חלות החיוב ההלכתי משתנה ברגע נתון , כיוון שהיא מתחברת לפרט תוך כדי התייחסות ספציפית למציאותו הפרטית . 2 ראו בבלי , תענית יא ע"ב , עיינו שם בראש ; בבא מציעא כג ע"ב ; בבא בתרא ח ע"א ; משנה , דמאי ב ב ; משנה , שבת א ב ( שם הלכה מיוחדת שנאמרה לרבי שמעון בר יוחאי ותלמידיו . ( . 3 למשל : "אין אדם לומד תורה אלא במקום שלבו חפץ" ( בבלי , עבודה זרה יט ע"א ; ילקוט שמעוני , תהלים , תריד ;( מאכילים את החולה על פי עצמו ביום הכיפורים אף על פי שהרופא אומר שאין כאן פיקוח נפש והסיבה : "לב יודע מרת נפשו" ( בבלי , יומא פג ע"א . ( כל דין סוטה , הבאתה אל הכוהן ואיסורה על בעלה תלויים באישיותו של הבעל ובנטיות לבו הנובעות מקנאתו לה ; דין גואל הדם נתלה ב"כי יחם לבבו" ( דברים יט ( 6 ועוד דוגמאות רבות בדיני תורה ותפילה .

מכון ון ליר בירושלים

הקיבוץ המאוחד


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר