|
|
עמוד:275
שקבלת עול תורה ומצוות והמושג "תרי"ג מצוות" אינם ביטויים אובייקטיביים המציינים את כלליות החיוב ההלכתי על כלל המצווים , אלא ביטויים סובייקטיביים המציינים את קבלת סמכות ההלכה על ידי הפרט , המקבל על עצמו את החיובים המסוימים החלים עליו . בעיניו , קבלת הסמכות משותפת לו ולשאר המצווים שקיבלו על עצמם את סמכות ההלכה , והיא ההופכת אותו לחלק מציבור זה . המציאות הפרטית המציאות הפרטית היא מצב נתון של אדם מסוים בזמן נתון . המציאות הפרטית והשפעתה על דרך חלות החיוב ההלכתי הן המדגישות בסופו של דבר את מעמדו של הפרט בהלכה . המציאות הפרטית , יותר מכל רכיב אחר , שייכת לפרט המסוים ולכן היא מייחדת אותו מכל שאר הפרטים בכלל . היא מבדילה כל פרט מחברו , מהדומה לו ומהכלל כולו . המציאות הפרטית אינה מוגבלת באפיוניה : אינה דומה חובת שמירת המצוות המוטלת על אדם בריא ועל אדם חולה , וכמובן שחובה זו משתנה בהתאם לדרגת המוגבלות שיוצרת המחלה ובהרגשתו הסובייקטיבית של החולה . מאחר שכמעט כל אדם נופל למשכב כמה פעמים בחייו , וחולה במחלות שונות היוצרות אצלו מגבלות שונות , הרי תופעות אלה בלבד יוצרות אין ספור מקרים של מציאות פרטית היוצרים מצבי חיוב הלכתיים שונים . אינה דומה חובתו של אדם בעל מוגבלויות או נכויות מסוגים שונים וברמות שונות לחובות המוטלות על מי שאינו סובל ממוגבלות כלשהי . אינה דומה המספר המדויק , 613 מצוות , אינה תוצאה של ספירה מדוקדקת של מצוות התורה , אלא של רעיון דרשני שהמצוות מכוונות לכל יום בשנה ולכל אחד מרמ"ח אבריו ושס"ה גידיו של אדם . ראו אפרים אלימלך אורבך , חז"ל . ? פרקי אמונות ורעות , ירושלים : מאגנס , תשכ"ב , עמ' ; 302 ר' יהודה בר סימון , פסיקתא ררכ כהנא , מהדורת דב מנדלבוים , ניו יורק , בית המדרש לרבנים , תשכ"ו , עמ' . 203 בימי הביניים החלו חכמי ההלכה לנסות ולהגדיר מהן תרי"ג מצוות וניסיונות אלה הובילו למחלוקות אין ספור שלא הוכרעו מעולם . הרשב"ץ למשל ממליץ להחזיר את מניין התרי"ג להקשרו האגדי ולחדול מהניסיונות להרכיב הלכות על גביו . עיינו בן צמח דוראן , תרל"ט , נט ע"א . מוסכם על דעת כולם שאין ביכולתו של אדם מישראל לקיים את כל התרי"ג . בעל 0 פר החינוך מעמיד בהקדמתו את המצוות המחויבות בימינו על . 270 ראו גם יעקב לוינגר , "שישים המצוות ההכרחיות לפי הרמב"ם , " בתוך משה אידל , זאב הרוי ואליעזר שביד ( עורכים , ( ספר היובל לשלמה פינס במלאת לו שמונים שנה , א ( מחקרי ירושלים במחשבת ישראל , ז , ( ירושלים תשמ"ח , עמ' . 421-399
|
|