|
|
עמוד:270
עצמה כבר היו מי שעמדו על הדברים בדרך המוצעת כאן . מקור אחד כזה הוא המאמר הידוע על אודות הכרעת מחלוקת הבתים המיוחס לשמואל . אמר רבי אבא אמר שמואל : שלש שנים נחלקו בית שמאי ובית הלל , הללו אומרים הלכה כמותנו והללו אומרים הלכה כמותנו . יצאה בת קול ואמרה : אלו ואלו דברי אלהים חיים הן , והלכה כבית הלל . וכי מאחר שאלו ואלו דברי אלהים חיים מפני מה זכו בית הלל לקבוע הלכה כמותן - מפני שנוחין ועלובין היו , ושונין דבריהן ודברי בית שמאי . ולא עוד אלא שמקדימין דברי בית שמאי לדבריהן ( בבלי , עירובין יג ע"ב . ( הקושיות העולות משורות אלה ידועות : כיצד יכולים דבר והיפוכו להיחשב ל"דברי אלהים חיים ? " כיצד ניתן לקבוע שהלכה כבית הלל כאשר לא תמיד כך היא מוכרעת ? ומה להיותם "נוחין ועלובין" ומתייחסים יפה לדברי בית שמאי ולצדקתם במלחמתה של תורה - כאילו שיש לנימוסים והליכות רלבנטיות כלשהי להכרעה ההלכתית ? לכן אני מציע לקרוא זאת כך : קביעת בת הקול ש"אלו ואלו דברי אלהים חיים הן" פירושה שאכן שתי מערכות הפסיקה ראויות לאימוץ במידה שווה , ולמרות הסתירות הרבות ביניהן , אין כל קושי שיקוימו הלכה למעשה זו בצד זו , ברוח הברייתא המובאת בעירובין ו ע"ב : " לעולם הלכה כבית הלל , והרוצה לעשות כדברי בית שמאי - עושה , כדברי בית הלל - עושה . " אבל אם כך הדבר , מה פשר ההכרעה לטובת בית הלל ? לדעתי , אין הכוונה שמעתה נקבעת ההלכה בפסיקת בית הלל , אלא שמעתה מאומצת דרכמ בהלכה של בית הלל - דרכם האנטי מסורתנית המנוגדת לזו המסורתנית של בית שמאי . דרך זו , מסביר שמואל , מתבטאת בענווה אינטלקטואלית ובתחושה של ספק עצמי המלווה את עבודתם ההלכתית בכל עת ( היותם "נוחין ועלובין , ( " אשר מחמתה לא די להם בהכרה בזכותו של היריב לדעתו " ) שיבין דבריהם ודברי בית שמאי , ( " אלא רואים בדעה יריבה דבר שהוא בעל ערך לעצמם " ) מקדימין דברי ב"ש לדבריהם . ( " ואכן , המקבילה בירושלמי מזכירה בתוך כך , במפורש , את הרווח שהרוויחו בית הלל מהאתגר שהעמידו להם בית שמאי , וכך לשונה : מה זכו בית הלל שתיקבע הלכה כדבריהן ? אמר רבי יודה בר פזי : שהיו מקדימין דברי בית שמאי לדבריהן ולא עוד אלא שהיו רואין דברי בית שמאי וחוזרין בהן ( ירושלמי , סוכה ב ח [ נג ע"ב . ([ על פי הצעה זו , מה שהוחלט בתום שנות המחלוקת בין שני הבתים הוא לאמץ עמדה פלורליסטית ורפורמיסטית אנטי מסורתנית , ברוח דרכם של בית הלל ; עמדה המכירה לא רק בזכותם של הנמנים עם בית שמאי להחזיק בדעותיהם ולנהוג על פי המסורת ההלכתית השונה שבידם , אלא רואה ערך של ממש
|
|