לשלוט באחר: האתגר ההלכתי של חידוש הריבונות היהודית

עמוד:266

שלשה בתי דינין היו שם . אחד יושב על פתח הר הבית ואחד יושב על פתח העזרה . ואחד יושב בלשכת הגזית . באים לזה שעל פתח הר הבית ואומר כך דרשתי וכך דרשו חבירי . כך לימדתי וכך לימדו חבירי . אם שמעו אומרים להם , ואם לאו באין להם לאותן שעל פתח העזרה . ואומר כך דרשתי וכך דרשו חבירי . כך לימדתי וכך לימדו חבירי . אם שמעו אומרים להם , ואם לאו אלו ואלו באים לבית דין הגדול שבלשכת הגזית שממנו יוצאת תורה לכל ישראל . שנאמר ( דברים י"ז ) מן המקום ההוא אשר יבחר ה' ( משנה , סנהדרין יא ב . ( אף על פי שלשון "בראשונה" שכיחה במשנה , אין היא מביעה בשום מקום תקווה או געגוע נוסח התוספתא לימים טובים של תמימות דעים הלכתית , וגם אין בה דבר וחצי דבר בגנות המחלוקת , ודאי שאין היא תולה את תופעת המחלוקת בקלקול שכביכול קלקלו תלמידים , שלא עשו את מלאכתם כמו שצריך . חשובה יותר היא שתיקתה של המשנה בכל הנוגע לגבולות שיקול הדעת של בית הדין הגדול , שהיא רועמת ממש על רקע קביעתה הברורה של התוספתא . בניגוד לתוספתא , הביטוי "אם שמעו אמרו להם" שמור במשנה באופן בלעדי לבתי הדין הנמוכים . ומכאן ניתן להבין שלדעתה על בית הדין הגדול לא חלה הגבלה כזאת ומוענקת לו הסמכות לצאת נגד פסיקה קודמת ולשנותה . היעדר הרכיב המסורתני הרביעי בתוספתא עושה , לדעתי , את ההבדל בין שתי הגרסאות משמעותי ביותר . כוונתי לכך שהמשנה נמנעת מכל דיון בשאלת העמדת דבר למניין "במקום שמועה" - דיון שעורך תוספתא סנהדרין פרק ז הקדיש לו הלכה מיוחדת , הלכה ב . המשנה יוצרת את הרושם הברור ( המתחזק מאוד מהשוואתה לגרסת התוספתא ) שבכל הנוגע לבית הדין הגדול קיומה או אי קיומה של שמועה אינו מעלה ואינו מוריד . מובן שעדיין ניתן להבין את המשנה הזאת לכאן או לכאן , שהרי לא נאמרת בה במפורש אמירה אנטי מסורתנית ברורה . אך כאשר משווים אותה לגרסת התוספתא , ושמים לב למה שלא נאמר בה , שתיקותיה אומרות לפתע הרבה מאוד . בגרסתה למסכת עדויות , לעומת זאת , אין המשנה שותקת עוד . כאן , בניגוד לנאמר בסנהדרין , נאמרים הדברים במפורש ובבהירות שאינה מותירה מקום לטעות . בדומה לתוספתא , גם המשנה מעלה את שאלת תיעוד עמדת המיעוט הדחויה . וכמו בתוספתא , גם במשנה מובאות אותן שתי תשובות - מסורתנית ואנטי מסורתנית . אלא שבניגוד גמור לתוספתא מכריעה המשנה לטובת מחלוקת מסורתנים / אנטי מסורתנים . שאלות בדבר זמני החיבור של השניים , ומודעות מחבריו / עורכיו של האחד לקיומו של האחר , אינן מעלות ואינן מורידות בכל הנוגע לשאלת טיב העמדות המובעות בהם . . 47 המשנה עושה שימוש בנוסחה זו בעשרים ושלוש הזדמנויות שונות . ראו לדוגמה שביעית ד א ; יומא ב א ; ראש השנה ב א-ב , ב ה , ד ג-ד ; נדרים יא יב ; נדה י ו .

מכון ון ליר בירושלים

הקיבוץ המאוחד


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר