|
|
עמוד:257
המדינה לשם הגנתן , רווחתן ושגשוגן של קהילות אשר אורחות חייהן מוחזקים בלתי תקינים בעליל מנקודת ראותה של קהילתם הדתית . כיצד ייתכן להתייחס אל אורחות חיים הזוכים לגינוי פעיל תקיף בתוך ומתוך הקהילה כראויים להגנה , עידוד וסיוע פעילים מחוצה לה ? מבנה ומדיניותה של החברה הפתוחה האידאלית מספקים לכך תשובה אפשרית , מפני שחברי החברה הפתוחה הם , במקרה האידאלי כמובן , לומדים צנועים החפצים בין השאר להשביח ולהעמיק את המערכות הנורמטיביות המחייבות אותם , ולהעשיר בתוך כך את אורחות חייהם . במובן עמוק הדינמיקה של תהליך ההשבחה הפופריאני , קרי של תהליך המחלוקת המפרה , היא יעילה יותר ככל שחילוקי הדעות נחרצים יותר , וככל שהמחויבות לעמדות המוצא עמוקה יותר ( אך לא עמוקה מדי , כמובן . מחויבות מוחלטת לנקודת מוצא מונעת מראש כל אפשרות לתהליך השבחה ביקורתי . ( לשון אחרת , הביקורת ותהליך הלימוד המתפתח בעטייה אפקטיביים יותר ככל שמונח יותר על כף המאזניים . באופן אידאלי יחידים וקהילות המונעים בכנות על ידי שיקולים פופריאניים של ענווה אפיסטמית יעדיפו בני פלוגתא בעלי עמדות שונות באופן משמעותי מעמדותיהם , והמחזיקים בהן באותה מידה של רצינות . כשעקרונות כאלה מיושמים לתורת המדינה ברור כי המדינה העדיפה מנקודת ראותם היא מדינה רב תרבותית העשויה מגוון רחב של קהילות שונות המתייחסות בכובד ראש לאורחות חייהן . אך כל זה הוא ללא הועיל אם לא יהיה ניתן לנסח עמדה כזאת על בסיס הנחותיה המטא הלכתיות של יהדות התורה . לשאלה זו נפנה עתה . " מפנ » מה זכו בית הלל ? ... מפני שנוחין ועלובין היו" ( בבלי , עיוובין יג ע"ב ) אומר מיד , ספרות ההלכה אינה מדברת בקול אחד , ודאי שלא ספרות חז"ל . יש בה קולות שונים בכל הרמות , ובכלל זה הרמות העקרוניות ביותר . ספרות חז"ל היא פוליפונית , ניתן לומר , גם ביחס להבנת הפרויקט של עצמה . כיוון שכך ( ובניגוד למשפט החותם את הסעיף הקודם ) אין זה נכון לדבר באופן מהותני על אודות "הנחותיה המטא הלכתיות" אפילו של ספרות חז"ל , וכמובן גם לא לדבר באופן זה על יהדות התורה באשר היא . לכל היותר ניתן לדבר על קולותיה האותנטיים של ספרות זו , על מה שנראות אסכולות וגישות שונות המצויות בה , ועל מחלוקות מודעות ובלתי מודעות ביניהן . אשר על כן אבקש בסעיף זה , החותם את המאמר , לטעון למציאותו של קול צלול וברור המצוי בטקסטים התלמודיים ( לצד קולות אחרים , כמובן , ( הכולל לדעתי את היסודות העקרוניים הדרושים לשם פיתוח סוג של פלורליזם הדומה לזה הפופריאני . אך בטרם נפנה לעיין בטקסטים עצמם נקדים מילה של הקדמה בעזרת הבחנה חשובה שערך הרב נפתלי צבי יהודה ברלין , הנצי"ב מוולוז'ין .
|
|