לשלוט באחר: האתגר ההלכתי של חידוש הריבונות היהודית

עמוד:256

בשבח הפלורליזם . טיעונים היוצאים מזכויות מאלצים אותנו להתייחס ברצינות לחופש הבחירה של יחידים וקהילות אך אינם מייחסים ערך מיוחד לתוצאות בחירתם . טיעונים היוצאים מצניעות אפיסטמית , לעומת זאת , מאלצים אותנו להתייחס ברצינות לתוצאת בחירתם , אך אינם מחייבים אותנו להתעניין בעצם זכותם לבחור . שאלת הגבולות עולה , כמובן , מיד . מהם גבולות חופש הבחירה שעל החברה להרשות ? לא ייתכן שחירויות כאלה לא יוגבלו . שהרי בעיני כל חברה קיימים יחידים וקהילות שאורחות חייהם בלתי נסבלים בעליל . לא יעלה על הדעת שבשם הספקנות והפתיחות והנכונות ללמוד נאיר פנים סקרניות לחבורות פשע אלימות , לנצלנות מינית או לקהילות משתמטות ופרזיטיות . עם זאת , תהיה זו איוולת מנקודת ראות פופריאנית לזהות את גבולות הבלתי נסבל עם מה שהמערכת הנורמטיבית הספציפית שלנו אוסרת ; אם ננהג כך לא נוכל ללמוד מהזולת דבר . ברור גם שגבולות המותר עשויים בהחלט להשתנות עם הזמן , ואסור שקביעתם תהיה מוחלטת . אורחות חיים שנחשבו בעבר לפסולים בעליל בחברות מסוימות זכו עם הזמן ללגיטימציה גמורה ( שיתוף נשים בחיים הציבוריים , מגע עם אש"ף וחירויות דתית , ( בעוד אחרים , שנחשבו בעבר לדבר יום ביומו , נתפסים עתה כבלתי נסבלים בעליל ( עבדות , נישואי קטינים , ריבוי נשים וחירויות דתיות . ( שאלת הגבולות אינה נחלתה הבלעדית של העמדה הנדונה כאן . אך אופני הדיון בה עשויים להשתנות מאוד בהתאם להקשר הפילוסופי שהיא נדונה בו . שאלת הגבולות היעילים של המחלוקת החברתית התרבותית , המוסרית והפוליטית היעילה שונה מאוד משאלת הגבולות הלגיטימיים של שיח זכויות הליברלי . ייתכן שבסופו של דבר תינתן להן אותה תשובה , פחות או יותר , אך אמות המידה לבחינתן יהיו שונות מאוד . מנקודת הראות של העמדה הפופריאנית הנדונה כאן , אורח חיים שראוי להרשותו הוא אורח חיים שמישהו עשוי ללמוד ממנו משהו . אלא שאיש אינו יכול לדעת היום מה או ממה הוא עשוי ללמוד מחר . לכן אי אפשר לקבוע את גבול המותר באורח חיובי . אבל מכיוון שמדובר בתהליך לימוד מודע ורפלקטיבי ( להבדיל מתהליכי השפעה סמויים ומובלעים , ( סביר מאוד בעיניי לדרוש שאורח החיים יוכר כלגיטימי כל עוד הדוגלים בו מוכנים ברצינות ובתום לב להגן עליו מפני ביקורת . התהליך הביקורתי שקהילה בוחנת בו את אורחות חייה ולומדת מזולתה הוא תהליך נמשך של דיון וויכוח . האי מוכנות או האי יכולת לצאת ברצינות להגנה על אורח חיים או על תפיסת עולם מעידות כאלף עדים שאין הם ראויים לדיון . אך נשוב לעניינו המרכזי של מאמר זה . באפשרו את עקיפת שאלת הזכויות כולה , פותח הטיעון הפופריאני פתח של ממש לסוג של כפל ההתייחסות שנראה לנו מלכתחילה כה בעייתי . למעשה , הוא מחייב ומעודד אותו . כזכור , בעיית הריבונות הדתית היא הקושי של אנשים דתיים לפעול כחברי הנהגת

מכון ון ליר בירושלים

הקיבוץ המאוחד


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר