|
|
עמוד:250
סימנים מעודדים למעורבות חברתית , תרבותית וערכית החורגת הרבה מעבר לחומות הקהילה , ובמעורבותו זו מפגין ציבור זה הלכה למעשה הישמעות מלאה לכללי המשחק הדמוקרטיים . אך למרות השלמתם דה פקטו עם עצם הרעיון של מדינת ישראל ונכונותם הברורה להשתלב בה , נרתעים מורי ההוראה החרדים מלאפשר לשלוחיהם ליטול חלק מלא במעשה השלטוני עצמו . מובן שפתרון כזה אינו יכול לספק את הציונות הדתית , קרי את מי שמייחסים לריבונות המדינית ( בזמן הזה ) ערך דתי . מי שרואים בכינונה של מדינת ישראל ובחידוש הריבונות היהודית משאת נפש דתית , אינם יכולים להשתמט מן האחריות להנהגתה אפילו למראית עין . בעיני מי שוויתור על הריבונות המדינית אינו בא בחשבון פתוחות שתי אפשרויות נוספות : האחת , לדבוק בשאיפה לריבונות ובהלכה כמות שהיא , ולדחות את מודל המדינה הדמוקרטית הרב תרבותית כמסגרת המדינית הרצויה למדינת ישראל . השנייה , לדבוק בריבונות ובמודל המדינה הדמוקרטית הרב תרבותית תוך כדי נכונות לרפורמה הלכתית ככל שיתבקש . אף אחת משתי האפשרויות אינה פשוטה . בחירה בראשונה מחייבת הכרה בכך שדרכה של הציונות הדתית מנוגדת בתכלית לזו של הציונות הפוליטית , וכי הפער ביניהן בכל הנוגע לגבולות הךמוס הישראלי , לעקרון חופש הדת והתרבות , השוויון בפני החוק ומוסדות המדינה , וכיוצא באלה , אינו ניתן לגישור . אף על פי שאימוץ עמדה זו הוא בחזקת הכרזת מלחמה על ישראל של התנועה הציונית ועל מגילת העצמאות , אני מופתע כל פעם מחדש לגלות באיזו קלות מסכימים עמה חבריי מן הימין הדתי . בעוד שתי האפשרויות הראשונות מחייבות מידה זו או אחרת של איפוק או . 26 בהרחבה על כל אלה ראו . 27 . Problem of Sovereignty " Fisch , "Ethical Diversity , Tolerance , and the הרי ברור לכול שהאי נכונות של החרדים להתמנות ליותר מאשר סגני שרים אינה מקטינה את השפעתם במשרדיהם הלכה למעשה . העובדה שציבור זה מסתפק במעשה סמלי כמעט לחלוטין כפתרון לבעיה כה כבדה מעידה על הפורמליות הקיצונית של תפיסתו ההלכתית . אך זהו עניין למאמר אחר . . 28 אף על פי שלא נתקלתי בדיון שיטתי כלשהו בבעיית הריבונות בשנים האחרונות , רוב רובו של הציבור הציוני דתי מתנהג כאילו קיימת אפשרות פתרון נוספת שהיא בעייתית פחות משלוש האחרות . על פי גישה זו , שעם הקמת המדינה היה ישעיהו ליבוביץ דוברה המובהק , חידוש הריבונות בזמן הזה הוא מצב חדש לגמרי , שההלכה לא נתנה לו את דעתה מעולם . הבעיות שהוא מעורר הן על כן בעיות חדשות אשר לא נדונו בספרות ההלכה - לאקונות כלשון המשפטנים . במקרים כאלה אין ההלכה צריכה רפורמה אלא חקיקה משלימה בלבד . שכן בהיעדר מסורת הלכתית מחייבת , מורי ההוראה הנוכחיים חופשים להכריע בהן כפי הבנתם . להפרכת עמדה זו כתשובה אפשרית לבעיית הריבונות ייחדתי את מאמרי "ליבוביץ , בית שמאי , וגבולות ביקורת ההלכה . "
|
|