|
|
עמוד:238
פי מדרש זה נראה בעליל כי אץ מתן תורה ולימודה אלא שלב ביניים , אמנם רב חשיבות , בדרך למיצוי מלא של המוטל עלינו כעם , קרי כינון ישות פוליטית 2 ריבונית בארץ אשר לשם כך הוקדשה והובטחה . 3 קשה לומר מתי בדיוק הוסב חג השבועות לחג מתן תורה , יהיו מי שיאמרו שהדבר נבע משיקולי סימטריה , שכן נוסף על המשמעות העונתית החקלאית המיוחסת לכל אחד משלושת הרגלים , מייחס הכתוב כביכול רק לפסח ולסוכות 4 גם משמעות היסטורית . אלא שעיון קרוב בדברי הכתוב ובדברי חז"ל מלמד שגם זה איננו נכון . גם ללא התואר "חג מתן תורתנו" לא נעדר חג השבועות משמעות היסטורית מקראית . אלא שלא כמו הרגלים האחרים , שהיבטיהם ההיסטוריים והעונתיים אינם תלויים זה בזה , משמעותו ההיסטורית המקורית של חג השבועות מקופלת במשמעותו העונתית החקלאית . שימו לב לנוסח " הגדת הביכורים" שספר דברים שם בפי מי שמביא את ביכורי פרי אדמתו בחג השבועות : והיה כי תבוא אל הארץ אשר ה' אלהיך נתן לך נחלה וירשתה וישבת בה . ולקחת מראשית כל פרי האדמה אשר תביא מארצך אשר ה' אלהיך נתן לך ושמת בטנא והלכת אל המקום אשר יבחר ה' אלהיך לשכן שמו שם . ובאת אל הכהן אשר יהיה בימים ההם ואמרת אליו הגדתי היום לה' אלהיך כי באתי אל הארץ אשר נשבע ה' לאבתינו לתת לנו . ולקח הכהן הטנא מידך והניחו לפני מזבח ה' אלהיך . וענית ואמרת . 2 שלושה פירושים מציע הספרי לביטוי "רב לכם שבת בהר הזה . " שניים דורשים " רב לכם" לא כנזיפה אלא כרבותא : "שכר הוא לכם , " "הניה [ הנאה ] גדולה היא לכם . " השלישי , לעומת זה , קיצוני לאין ערוך מהמוצע כאן : "דבר אחר , רע הוא לכם ישיבתכם בהר הזה , פנו וסעו לכם ובאו , רע הוא הבטלה . " ! . 3 אין חולקין כמובן שתורה ניתנה סמוך למועד חג השבועות , והדבר ניכר מדברי המקרא גופם , אם כי יש מחלוקת ידועה על אודות היום המדויק שניתנה בו . עיינו מכילתא יתרו , פרק ג ; בבלי , שבת פז ע"א . כל הסימנים מורים שהיתה מסורת יהודית עתיקה שראתה בחג השבועות חג מתן תורה . לפי ספר היובלים , חג השבועות חל ב 15 בחודש השלישי . ספר היובלים אף קובע שמשה נצטווה לקבל את התורה ( ואתה את ספר היובלים עצמו ) ב 16 בחודש . נראה גם שכת מדבר יהודה קיימה בחג השבועות את הטקס השנתי של חידוש הברית . על כך ועל עדויות לכך שבתקופת בית שני הומחז בחג השבועות מעמד הר סיני וקבלת הברית ראו , למשל , משה ויינפלד , "עשרת הדיברות : ייחודם ומקומם במסורת ישראל , " בתוך בן ציון סגל ( עורך , ( עשרת הדיברות בראי הדורות , ירושלים : מאגנס תשמ"ו , עמ' 27 ואילך . בספרות חז"ל מופיע זיהוי של חג שבועות עם "יום שנתנה בו תורה" כהסבר לשמחת החג לראשונה בסדרת מאמרים אמוראיים המובאת בבבלי פסחים סח ע"ב , שהמוקדם בהם מיוחס לאלעזר בן פדת . . 4 על משמעות כפל הלוחות ועמו המשמעות הכפולה המוענקת למועדים ראו מנחם פיש , לרעת חכמה : מדע , רציונליות ותלמוד תורה , ירושלים ותל אביב : מכון ון ליר והקיבוץ המאוחד , תשנ"ד , עמ' . 59-50
|
|