|
|
עמוד:229
אמתית למערכות האלה כדי להצדיק את השימוש בהן בשירותן של מטרות יהודיות . שלישית , קיים במחשבה היהודית מבנה עומק הנוטה מראש להעריך פלורליזם , מגוונות ושוני על פני אחדות ואחידות , ועל כן היא נוטה לכבד את ייחודיותם של ציבורים נבדלים . דפוס מחשבה זה משתקף במושג המקראי של הבריאה כתהליך של בידול , שוני ומגוון . הייחודיות של בריאת בני האדם היא שאין הם זהים באופיים , בדעותיהם באמונותיהם ובתכונותיהם הגופניות , אף על פי שכל אחד מהם נברא בצלם אלוהים . הרעיון שכל אדם יקר בשל שונותו מתורגם לרעיון שציבורים אנושיים ייחודיים גם הם יקרים . לכל ציבור יש שפה וחוקים משלו , במצוות האל האחד . לסיכום , ציבורים אחרים אינם רק מושאי סובלנות ראויים אלא הם ממלאים תפקיד מיוחד בתוכנית האלוהית - לייסד סדר חברתי צודק . אולם הקהילות השונות אינן ממשיכות בעלמא , כל אחת בדרכה , בניסיון להגשים את התוכנית האלוהית . מודל הפלורליזם שהיהדות מאמצת הוא אינטראקטיבי . ההערכה החיובית לחברות אחרות סוללת את הדרך ההלכתית להידברות משפטית , חברתית ותרבותית בין היהדות לחברות אחרות . למעשה , דעתו של הרמב"ם , שהיהודים מחויבים לאכוף את מצוות בני נח - לסייע לכל הציבורים החברתיים והפוליטיים לכונן סדר חברתי צודק - מצוטטת רבות כאסמכתה להתחייבות דתית משפטית של היהודים לשתף את האחר בפרויקטים משותפים שנועדו לשפר את מצבה האתי , המוסרי , הרוחני והחומרי של החברה הכללית . האינטואיציה בדבר קיומה של חובה כזאת מחזקת את אלה המפרשים את היהדות בצורה לא מסורתית ורואים ברדיפת צדק בתחום החברתי שליחות יהודית . אין להכחיש שהמגזרים השמרניים יותר ביהדות הדתית עדיין לא הפנו את מרצם בכיוון זה במידה משמעותית , והם מבכרים פרויקטים המקדמים את האינטרסים של היהודים ושוללים את הפרויקטים המערבים את האנושות בכללותה . נטייה זו נובעת בחלקה הגדול מן הניסיון ההיסטורי של היהדות , אשר כתוצאה מרדיפות ומגלות לא נכנסה לשוק הדתות העולמי , עד לאמנציפציה שניתנה לה בעקבות ההשכלה . השואה מוטטה את הפוטנציאל להתערות בעולם בהשרותה תחושה של ייאוש מן האפשרות לשיתוף פעולה תרבותי וחברתי ובהביאה להזרמת כל המרץ לבניין מחודש של עולם היהדות . בחלוף הזמן , ואם ישררו תנאים פוליטיים יציבים , עשוי הפוטנציאל הזה שבמסורת לבוא לידי ביטוי . . 25 משנה , סנהדרין ד ה . . 26 באופן כללי ראו . Mountvale , NJ : Jason Aronson , 1997 ( eds . ) , Tikkun Olam : Social Responsibility in Jewish Thought and Law , David Shatz , Chaim I . Waxman and Nathan Diament
|
|