|
|
עמוד:226
5 הרי הוא צדיק , וכל צדיק בין אומות העולם יש לו חלק לעולם הבא . ' אפשר לטעון כי חסידי אומות העולם נוחלים עולם הבא למרות השתייכותם לציבורים אחרים , ולא בזכותה . זכותם באה מן העובדה שבפרטים הם מצייתים לחוק המיועד על פי היהדות ללא יהודים , כפי שמרומז בדרישתו של הרמב"ם כי גרים תושבים יקבלו באופן רשמי את מצוות בני נח בבית דין יהודי . ובכל זאת , דומה כי התלמוד עצמו רואה את מצוות בני נח כתוצר של התגלות לאנושות שחלה לפני מעמד הר סיני ואושררה בסיני . יתרה מזו , הספרות הרבנית מתארת אפילו את ההתגלות בסיני כהתגלות שנמסרה לכל האומות בארבע או בשבעים לשון , ומשתמע מכך שהגאולה באה בעקבות קיום החובות שהאל הטיל על אומות אחרות באופן ישיר . משום כך ניתן להבין את המסורת הרבנית כמאמצת רעיון של פלורליזם דתי שבא משמים . כל אדם או אומה מקבלים משמעות מוסרית בלתי תלויה והצדקתם נובעת מקיום החובות השונות שהטיל עליהם האל . בימי הביניים הוחל רעיון קטגוריות הביניים בין היהדות לפגאניות לא רק על יחידים לגיטימיים , אלא על ישויות פוליטיות ודתיות שלמות . הלגיטימציה הרבנית שניתנה לציבורים אחרים הניחה את היסודות לאינטראקציה חוקית וחברתית בין היהדות לבין סדרים פוליטיים אחרים או קבוצות חברתיות אחרות . שתי דוגמאות לתהליך זה ראויות לציון במיוחד . התלמוד פוסק שיהודים חייבים להכיר רשמית בחוקים מסוימים של שליטים זרים ולראות בהם חוקים לגיטימיים : "דינא דמלכותא דינא" ( בבלי , בבא קמא קיג ע"א-ע"ב . ( אלא שהתלמוד אינו מציע כל נימוק מהותי , משפטי או מוסרי לעיקרון זה . חזו ! ן הפרשן בן המאה ה , 11 מציע רציונל שעשוי להסביר את העיקרון הזה בקשרו אותו למצווה החלה על אומות העולם לתקן מערכת חוקים . מאחר שכינון של מערכות חוקים לא יהודיות ממלא ציווי אלוהי , מציין רש"י בפירושו לגיטין ט ע"ב , שורה עליהן לגיטימציה אלוהית וחוקיהן האזרחיים עשויים לשמש מקור שיורי של חוק אפילו ליהודים . משום כך ציבורים לא יהודיים שותפים למטרתה האלוהית של היהדות , קרי לכונן סדר חברתי צודק . בתקופה המודרנית , במיוחד בקרב פוסקי הלכה החיים במסגרת שלטון דמוקרטי מערבי , גוברת ההכרה בכך שהחוק האזרחי הלא יהודי מספק לא פעם כללים הוגנים החסרים בגוף ההלכה היהודית , וגוברת הנטייה לשלב חוקים כאלה במערכת 18 המשפט היהודית . . 15 רמב"ם , משנה חררה , הלכות מלכים ח , יא . . 17 Elusive Virtue , pp . 147-157 Avishai Margalit , "On Religious Pluralism " , in Heyd ( ed . ) , Toleration : An . 16 לעיון נוסף בדעתו של רש"י ראו Cardozo Law Review 12 ( 1991 ) , pp . 737-752 Shmuel Shilo , "Equity as a Bridge between Jewish and Secular Law " , . 18 . pp . 1208-1212 Last Stone , "Sinaitic and Noachide Law " ,
|
|