|
|
עמוד:221
השוליים . עמדה זו תתבטל עם התחדשותה של השקפת עולם דתית . האם בכל זאת יש ביהדות משאבים לפיתוח עמדה של סובלנות שתהיה תואמת את הנחותיה הפנימיות של המסורת עצמה ומושרשת במקורותיה הקדם מודרניים , שלא תנבע מוויתור בשל חוסר אונים ובשל מודרניות וחילון ? גם אם עמדה סובלנית מעין זו אינה מפותחת כל צורכה בהווה או אינה מוצגת בצורה שיטתית , אין זה צריך להרתיע אותנו מחקירה . כידוע , השיטה הרבנית היא פלפלנית במידה רבה , דרכה היא לחפש אחר תשובות משפטיות לבעיות קונקרטיות תוך כדי הסתמכות על הקטגוריות התלמודיות המסורתיות שפותחו במאות הראשונות לספירה . פסיקה הלכתית עשויה להניב תוצאה "סובלנית" בפועל , ובה בעת לשמור על קטגוריות , לשון והנמקה המשקפות עיקרון קדום יותר של אי סובלנות . בכל זאת , ניתן להבחין בשלבי התקדמות בדוקטרינה המשפטית המנחה את דפוסי החשיבה שהתוצאה הנובעת מהם היא סובלנות . בחיפוש אחר גרסה יהודית של סובלנות אפשר ללכת באחת משתי דרכים . דרך אחת היא לזהות במסורת טיעונים הקרובים לאלה שהצמיחו את המושג סובלנות במסורת הליברלית המערבית . טיעונים כאלה קיימים . למשל , ניתן להבחין בראשיתה של מסורת הרבנית המקבילה לבסיס הליברלי הפרפקציוניסטי לסובלנות : דרישה לרחוש כבוד לאוטונומיה של הפרט . ג'ון לוק הטעים כי "השכנוע הפנימי של השכל , " המאפיין "דת אמתית ומושיעה , " 5 אינו דבר ש"כוח חיצוני" יכול לאכוף . כפייה דתית תביא לתוצאה הפוכה מזו הרצויה , משום שאמונות שנכפו אינן דתיות . ההלכה גם רואה את ביצוע המצוות , באופן אידאלי , כדבר הנעשה מרצון , ומן התלמוד ואילך שורר במסורת מתח מתמיד בשאלת תקפותו של מעשה דתי שנעשה בכפייה ( בבלי , קידושין נ ע"א . ( פוסקים מאוחרים יותר טענו כי לכפייה יש תוקף משום שהיא משמשת להבאת "הסכמה פנימית , " שינוי פנימי בלבו של האדם שנאנס , המגלה 6 את רצונו האמתי להשיג כפרה דתית או להישאר חבר בקהילה הדתית . כתבים רבניים מאוחרים יותר שואלים האם הכפייה תקפה בנסיבות שאין זה סביר להביא לידי הסכמה פנימית , כמו ב"דור שבו אי עשיית המצוות נובעת מחוסר אמונה בתורה ומצוות . " 7 הטיעון הזה אמנם מלמד על התעקשות על השקפת עולם חילונית , אך יש . 6 1956 , p . 127 Toleration , edited and introduction by J . W . Gough , Oxford : W . Blackwell , John Locke , The Second Treatise of Civil State and a Letter Concerning . 5 רמב"ם , משנה ,, 777 / 7 הלכות גירושין ב , כ . . 7 ראו הרב שאול ישראלי , עמוד הימיני , תל אביב : מורשת , תשכ"ו , עמ' צה-צו . דעה זו נובעת מזו של הרב מאיר שמחה קאהן , הפרשן הבולט ביותר במאה ה 20 של כתביו ההלכתיים של הרמב"ם , התוהה האם שמירת מצוות שנכפתה תביא להסכמה כנה . ראו מאיר שמחה קאהן , אור שמה , גירושין ב , כ .
|
|