מסורת פוגשת במודרנה: על חירות והלכה

עמוד:218

מובן שאין ודאות מוחלטת שהיהודים , הן בישראל הן בתפוצות , יצאו מחברה חופשית במובן הפוליטי וישובו מרצון לערכי הדת . היעדר אותה ודאות מראש הוא המחיר שעלינו לשלם על יחסנו זה אל זה כאל בני אדם מכובדים , כיצורים בעלי מוסר החותרים להישגים רוחניים . אך בכל זאת יש ליהודים הדתיים סיבה טובה להאמין כי היהודים המודרניים יעמדו בסופו של דבר בפיתויי החילוניות הקיצונית . ממש כמו בתקופת המקרא , כשהיהודים קיבלו את תורת ה' מרצון , גם כיום יכול העם היהודי לבחור באופן דומה , לכשיובא לסיני באהבה ובהבנה . התורה מבטיחה זאת , משום שהקב"ה מבטיח לכל דור חדש של העם היהודי הזדמנות לחדש את הברית : "ולא אתכם לבדכם אנכי כרת את הברית הזאת ואת האלה הזאת . כי את אשר ישנו פה עמנו עמד היום לפני ה' אלהינו ואת אשר איננו פה עמנו היום" ( דברים כט . ( 14-13 יהודים דתיים כיום מאמינים באלוקי ישראל ובאמת תורתו . האם עלינו להאמין פחות מכך ביכולת הרוחנית הנצחית של עם ישראל לקבל , מתוך שלמות רוחנית , חופש וביטחון , ושותפות עם האלוקי ? . 36 המודל המקראי והמודל התלמודי ( שבועות כט ע"א ) של העם היהודי המחייב עצמו לתורה באמצעות שבועה " ) אלה ( " יוצאים גם הם מנקודת הנחה שקיימת הסכמה מרצון , משום ששבועה שנכפתה אין לה ערך הלכתי או חוקי . יתרה מזו , ההלכה מאפשרת לי לחייב את עצמי באמצעות שבועה , אך אינני יכול לכפות התחייבויות על אחרים , בני דורי או צאצאיי , בדרך זו . לכן לא ברור כיצד הפעולה הוולונטרית של אבותינו בתקופת המקרא יכולה ליצור ברית מחייבת החלה על יהודים כיום . מכאן נובע שהקבלה היסודית של חובות התורה חייבת להתחדש מרצון בכל דור . כפי שמציין הרב סולובייצ'יק , רק לאחר שקבלה כזאת מבוטאת מרצון תהיה הצדקה הלכתית להשתמש באמצעים כופים ליישומה .

מכון ון ליר בירושלים

הקיבוץ המאוחד


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר