|
|
עמוד:203
הכפילות שבמושגי היצר הטוב והיצר הרע , הנמצאים בהתנגשות מתמדת , מעניקה ליהדות רקע פילוסופי לתפיסה זו . איזהו גיבור - האדם החזק והאוטונומי באמת ? הכובש את יצרו ( משנה , אבות ד א . ( ואיזהו בן חורין ? אין לך בן חורין אלא מי שמשיל את כבלי הטבע והיצר ושוקע בלימוד רציונלי , לימוד התורה ( אבות ו ב . ( הרמב"ם ניסח את נקודת המוצא הבולטת ביותר בספרות ההלכתית לניתוח מושג החירות החיובית . אחרי שקבע כי גט נחשב לפסול אם הושג באמצעי הכפייה של בית משפט של עובדי עבודה זרה , אך תקף אם הכפייה היתה של בית דין של ישראל , הוא מסביר את הסתירה לכאורה : ולמה לא בטל גט זה , שהרי הוא אנוס בין ביד גוים בין ביד ישראל ? שאין אומרין אנוס אלא למי שנלחץ ונדחק לעשות דבר שאינו מחויב מן התורה לעשותו , כגון מי שהוכה עד שמכר או נתן ; אבל מי שתקפו יצרו הרע לבטל מצוה או לעשות עבירה והוכה עד שעשה דבר שחייב לעשותו או עד שנתרחק מדבר שאסור לעשותו - אין זה אנוס ממנו , אלא הוא אנס עצמו בדעתו הרעה . לפיכך זה שאינו רוצה לגרש , מאחר שהוא רוצה להיות מישראל , רוצה הוא לעשות כל המצות ולהתרחק מן העבירות ויצרו הוא שתקפו ; וכיון שהוכה עד שתשש יצרו ואמר רוצה אני - כבר גרש לרצונו " . בקטע זה יש כמה עניינים מעורפלים , המשתקפים בשינויי הגרסאות של טקסט זה . לפי פירוש אחד , שהגרסה הנ"ל תומכת בו , הרמב"ם טוען טיעון אחד ואחיד המבטא את מושג החירות החיובית היהודי על כל יסודותיו הקלסיים : ליהודי יש מהות , או "רצון נעלה יותר" ( כלומר לקיים מצורת , ( וגם ממד זר ונמוך יותר ( היצר הרע ) המניע אותו לעבור על המצוות . כאשר היצר הרע " משתלט" על העצמי האמתי , רשאי בית המשפט להפעיל עונש גופני או סנקציות אחרות עד שהבעל חוזר בו . מתן הגט תקף משום שהבעל נותן אותו באופן וולונטרי , כתוצאה מרצונו המטפיזי האידאלי , אף על פי שנדמה כאילו כופים אותו והסכמתו ניתנה מאונס . ההלכה בעניין הגט היא כמדומה עיוורת לרצון האמפירי של היהודי ולהעדפותיו בפועל . היא מעוניינת רק ברצון מטפיזי קבוע מראש , כפי שהוא מוגדר מכוח המחויבות ההלכתית . מתברר שהקבלה הקולקטיבית המקורית שקיבלו היהודים את חובות התורה , כשעמדו אצל הר סיני לפני אלפי שנים , מאפילה על כל רצונותיו של הפרט שלאחר מכן , אם הוא רוצה לציית אם לאו . מכאן שפעולת בית הדין היא פעולה "תרפויטית , " לא מענישה או כופה . בית הדין מעניק לבעל מעין טיפול מיטיב , גם אם כואב , כדי לסייע לו לגלות את עצמיותו האמתית . נציין כי הניסוח של הרמב"ם אינו מוגבל למקרה המצומצם של גירושים . הוא . 11 משנה תורה , הלכות גירושין ב , כ . לפי גרסה שנמצאה בכתבי יד תימניים וספרדיים .
|
|