מסורת פוגשת במודרנה: על חירות והלכה

עמוד:198

במובן פופולרי יותר , אוטונומיה משמעה ההכרח לבחור בעצמנו להתנגד להחלטות שכפתה עלינו סמכות חיצונית . אוטונומיה ובחירה הן סימני ההיכר של החוויה המודרנית , שכן מה שהיה בעבר גורלו של אדם שנקבע לו מראש , הפך בעידן המודרני בעיקר לעניין של בחירה . כלומר , תהליך המודרניזציה כרוך 2 במעבר מגורל להחלטה אישית . כל ההוגים המודתים המגינים על הדת המסורתית מתאמצים למצוא מקום לגיטימי לחופש ולאוטונומיה של הפרט במסגרת המערכות שלהם . על כן הדוברים בשם התאולוגיה האורתודוקסית 3 המודרנית רואים בבחירה חלק נתון בחוויה שלנו שאין ממנה מנוס . לגבי דידם , הצידוק שלה הוא לכתחילה , ולא בדיעבד , וערכה אינו תלוי בקבלת ההלכה או בדחייתה . אולם המחויבות לאוטונומיה , כשזו מבוטאת כחירות פוליטית , עומדת לכאורה בסתירה לקטגוריות המרכזיות ביהדות , קרי סמכות אלוקית ומחויבות למצוות . במילים פשוטות , אלוקים ציווה ואנו היהודים חייבים לקיים . התורה היא מערכת מבוססת חובות ולא תרבות פוליטית מבוססת זכויות . יתרה מזו , מאז מעמד הר סיני , התורה , "לא בשמים היא . " היהדות הקלסית העניקה למוסדות אנושיים ( בתי דין , פוסקי הלכה , סנהדרין וכדומה ) ולאמצעים אנושיים ולטכניקות אנושיות ( חרם , פסקי דין , עונשים , קנסות וכדומה ) את הסמכות להכריח יהודים לציית ולענוש אותם על אי ציות . אם כלים אלה נתפסים ביישום רצון האל הממומש בהלכה , היכן הבסיס לחופש פרט פוליטי ? האם יש מקום לחירות במערכת הממשל היהודית הדתית ? אם היישום האותנטי של ההלכה שולל בסופו של דבר את הלגיטימיות של . Boston : Beacon Press , 1968 , pp . 204-228 Morality of Judaism and Modern Thought" , Quest f or Past and Future , . 1979 , ch . 1 Peter Berger , The Heretical Imperative , Garden City , NY : Anchor Books , . 2 כפי שמציין ברגר , מצבו של האדם המודרני , הנאלץ לבחור את מאפייניהם המהותיים של חייו , הוא טוב מהול ברע . הוא יכול לגרור עמו ערב רב של חוליים קוגניטיביים , בראש ובראשונה ניכור . לטוב או לרע , היעדר אמונה אקסיומטית ותביעה לבחירה אישית הם תמצית הסיטואציה שהאדם המודרני מוצא את עצמו בה . רנה דקארט נחשב לפילוסוף המודרני הראשון . הגותו נבדלת מזו של קודמיו בכך שהוא לא קיבל כנתון שום מסורת דתית או השקפת עולם סובסטנטיבית . בעומדו לבדו , כשעמו רק המודעות לתודעתו שלו , הוא יצר יש מאין מחדש את אלוהים , את החפצים החומריים ואת היקום , בפעולה קוגניטיבית רצונית . כמעט כל הפילוסופיה המודרנית מקבלת את נקודת המוצא הבדידנית האינדיבידואליסטית הזאת . . 3 דייוויד סינגר מציע תזה אשר לפיה כתבי דוד הרטמן , ארווינג גרינברג ומייקל וישוגרד הם בגדר תאולוגיה אורתודוקסית חדשה . ראו . Orthodox Theology" , Modern Judaism 9 ( 1 ) ( February 1989 ) , pp . 35-53 David Singer , "The New

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא