|
|
עמוד:189
האונטולוגית " ) הסגולה הפנימית ( " של אהבת הארץ והעם היהודי לבוא לידי ביטוי . יש לציין ששתי האסטרטגיות המנויות כאן - זו המבוססת על הפלורליזם שבחיים המודרניים וזו הקמאית - אינן עולות בקנה אחד לגמרי . שהרי לפי גישת ה"פלורליות , " אסור להכריח יהודים שאינם מקבלים את מסגרת המצוות לנהוג לפיה , משום שבמובן מסוים אין הם חברים מלאים בציבור היהודי . בניגוד לכך , הגישה הקמאית , הנוטה לכיוון הכלה , תיטה להתייחס ליהודים כאלה כאל חברים מלאים ואולי כאובייקטים שכדאי להכריחם . דווקא בגלל שיקולים כגון אלה היסס הרב ישראלי , במאמר שנזכר לעיל , לאמץ את הגישה ה"פלורליסטית . " אסטרטגיות של סובלנות בישראל כיום במשך הזמן אומצו שתי האסטרטגיות האלה בישראל . היסטורית , עד אמצע שנות התשעים , כאשר אומצו גישרת סרבלנירת בציבור האורתודוקסי בכלל , היו אלה מבוססות על הרגש הקמאי הלאומי . אף על פי שהמפלגות הפוליטיות האורתודוקסיות והאליטות הרבניות השתדלו , כפי שראינו , להעביר חקיקה האוכפת שמירה על נורמות דתיות , בכל זאת שיתוף פעולה וסולידריות עם הציבור הציוני הלא אורתודוקסי נחשבו לנורמה בקהילה הציונית הדתית . נורמה זו התבססה בעיקר על עמדות של סובלנות שהמניע להן היה הרגש הלאומי . בעשר השנים האחרונות , ובמיוחד אחרי רצח ראש הממשלה רבץ בנובמבר , 1995 גברה ההכרה בריבוי העמדות בחברה המודרנית בכלל ובישראל בפרט , וזו הניעה החלטות סובלניות . בפועל , אימוצה של כל אחת מן האסטרטגיות האלה , במיוחד על רקע השתלשלות האירועים בישראל , הוליד בעיות קשות . כדי להבין את ההתפתחויות הללו , אשרטט בקיצור נמרץ מסגרת נרטיבית לתהליכי החילון בחברה הישראלית . בעקבות המסגרת התיאורטית שהניח דייוויד מרטין , הייתי אומר שברמה המוסדית ישראל מתאפיינת במגוון של תהליכי חילון שכמותם נמצא בחברות קתוליות . כל מי שמכיר את החברה הישראלית ולו במעט , בעיקר בשלושים השנים האחרונות , לא יופתע מהגדרה זו . בצורה גסה ומעט סטראוטיפית , החברה הישראלית היהודית ניכרת בחלוקתה לשתי חברות נגד , ( counter-societies ) המצויות במלחמה זו עם זו על הפוליטיקה , על התרבות ועל אופייה והגדרתה של הקולקטיביות הישראלית . חברת נגד אחת היא חילונית , ליברלית ( בעבר סוציאל דמוקרטית ריכוזית , ( "שמאלנית" ביחסה לסכסוך הישראלי הערבי , רובה הגדול ממוצא David Martin , A General Theoryof , Secularization Oxford : Blackwell , 1978 . 27
|
|