|
|
עמוד:187
ואחרון , הרב אלישע אבינר הציג וריאציה מעניינת ביותר של קו טיעונים זה . לדבריו , לא זו בלבד שכוח עשוי שלא להועיל , אלא הוא אף עלול להרע את יחסה של האוכלוסייה הלא אורתודוקסית כלפי הדת היהודית . נקודת המוצא של אבינר היא פסק שהתקבל על ציבור גדול , המבוסס על קטע בגמרא ( בבלי , קידושין עב ע"א , ( שאפילו קיים סיכוי סביר שאכיפת נורמות דתיות בכוח תגרום לאדם להתפקד , צריך בית הדין לנקוט אכיפה כזאת . אבינר מתבסס על שו"ת קודם של הרב יאיר בכרך ( גרמניה , מאה ( 18 ( שו"ת חוות יאיר , סימן קמא ) ומסביר שמוכנים להסתכן בסכנת התפקרות של אדם יחיד כדי לשמר ולחזק את הנורמות של הכלל . הסבר זה נהפך לבסיס לטיעונו נגד חיוב בנורמות דתיות בתנאים המודרניים . אמנם את הפרט מוכנים להקריב על מזבח הבריאות המוסרית של הכלל , אולם אם הקהילה עצמה ( או חלק נכבד ממנה ) היא זו שעלולה להתפקר , אזי כפיית ההלכה הדתית מאבדת את הרציונל שלה . את מערכת הנימוקים הזאת מחיל אבינר על שאלת החקיקה בישראל , המוכנה לאכוף את ההלכה . הוא טוען ( כרבים אחרים ( שחקיקה כזאת תנכר את היהודים הישראלים החילונים וכתוצאה מכך "תדחף אותם לתרבות רעה . " טיעונו של אבינר דומה במבנהו לטיעונים שהציגו שוחטמן , ישראלי ואחרים . למעשה , הוא טוען שחוקים הסומכים ידיהם על כפייה תקפים רק במציאות תרבותית וחברתית מוניסטית . במצב של פלורליות קונספטואלית ואקסיולוגית , דוגמת המודרניות , שבה יש קהילה המקיימת את אמונתה ואת אורח החיים הלא אורתודוקסי שלה , כפייה אינה יכולה לחזק את הבריאות המוסרית של הקהילה אלא לפגוע בה . לסיכום גישה זו , אפשר לומר שקונספציית "הסולידריות המכנית" של הברית ש"הפכה לחרב פיפיות" היא האחראית להחלטות סובלניות אלה . החלטות אלה משמשות רפלקציה של מסגרת הסולידריות המכנית הטבועה בחוקים הלא סובלניים של ההלכה . התבוננות כזאת הרחיבה את מובנה של מסגרת זו ופירשה אותה כמבטאת אחידות קונספטואלית ( ולא רק ערכית . ( כתוצאה מהתבוננות זו יכלו אותן החלטות סובלניות גם לחולל דה קונסטרוקציה של מושג הברית כמכונן חברה של סולידריות מכנית . הן הראו שאף על פי שבטקסטים התנ"כיים וההלכתיים המקוריים המשקפים את הברית מובא כמובן מאליו שחברת הברית פועלת ביקום קונספטואלי וערכי יחיד , מצב זה עצמו הוא תלוי ומותנה היסטורית . כאשר המצב הזה אינו שורר עוד , אי אפשר לאכוף את הברית בכוח . . 23 אלישע אבינר , "שיקולים ציבוריים ארוכי טווח ביחס לאכיפה של קיום מצוות , " מילי מעליותא , ח ( תשנ"ח , ( עמ' . 15-3 . 24 ראו שמואל פאוסט ( עורך , ( שלום בישראל . לקראת אמנה , ירושלים ו בית מורשה , תשנ"ח ו קלמן נוימן , אמת ואמנה : מבט תורני על הצעת האמנה כנושא דת ומדינה , ירושלים : תמורות , תש"ס .
|
|