סובלנות ואי־סובלנות במסורת היהודית ובישראל של ימינו

עמוד:180

יכול לראותם ולשים לב אליהם , עשויים לאשר או לשלול את ערכי הקהילה . המונח עצמו לקוח מן היוונית , שבה המילה Parrhesia פירושה "דיבור בכנות" Parrhesiatesn היא אותה דמות בתיאוריה הפוליטית היוונית "האומרת אמת 5 לשלטונות" ( השלטונות הבאים לידי ביטוי כמונרך או כאספת העם . ( הפרות של נורמות שהציבור הצופה יכול לראותן ולשים לב אליהן , כלומר הפרות הנעשות בפרהסיה , נחשבות להצהרות מכוונות של שלילת ערכי הקהילה והן גוררות סנקציות קיצוניות . חילול השבת בפרהסיה , למשל , מחייב נידוי גמור מן הקהילה : "השבת היא האות שבין הקב"ה ובינינו לעולם , לפיכך כל העובר על שאר המצות הרי הוא בכלל רשעי ישראל , אבל מחלל שבת בפרהסיא הרי הוא כעובד עבודה זרה ושניהם כגוים לכל דבריהם" ( רמב"ם , הלכות שבת ל , טו . ( אם כן , המחלל את השבת בפרהסיה אינו יכול לבצע שום פעולה משפטית או טקסית , כגון כתיבת גט או שחיטה כשרה . הממד הציבורי של הסטייה ממלא תפקיד אפילו כאשר מתחייבת הסנקציה הקשה מכולם . שלחן ערוך של ר' יוסף קארו , שהוא הקודקס התקני של ההלכה היהודית , מחייב המתת עובדי אלילים וכופרים , אפילו בידי יחידים החרדים לשמירת החוקים , כאשר המנגנון המשפטי להליכים כאלה אינו קיים . אלא שנוסף על דוגמאות אלה , שיש בהן סטייה יסודית , הוא מרחיב את ההנחיה הזאת ומחיל אותה גם על מי שעובר להכעיס על מצווה אחת לפחות ( שלחן ערוך , יורה דעה קנח , ב . ( הממד התקשורתי של סטייה זו מודגש בקטע מקביל בהלכות תשובה לרמב"ם ( ג , ט , ( המדגיש כי עובר עברות כזה צריך להיות מי ש"הורגל בה ונתפרסם בה , " ורק אז ראוי להטיל עליו סנקציות קיצוניות . לסיכום , כל הסעיפים והפרטים המשפטיים האלה מדגישים כי עברות הגוררות סנקציות "לא סובלניות" הן עברות נגד שאיפתה של החברה היהודית כחברה לחיות בהתאם לברית . היבט נוסף של אי סובלנות הוא כפיית הפרקטיקה הדתית . האם יש לבתי דין רבניים או אפילו לבני אדם יחידים הזכות לכפות על יחידים אחרים , באמצעות שימוש בכוח , למלא אחר חוקי הדת , או להפך - למנוע מהם מלעבור על החוקים י גם ביחס לסוגיה זו הערבות ההדדית השוררת בין כל יהודי ליהודי ובין כל יהודי לציבור כולו היא הנותנת את המנדט לשימוש בכוח . הגמרא מצהירה במפורש : "תנינא ... אבל במצות עשה , כגון שאומרין לו עשה סוכה ואינו עושה , לולב ואינו עושה , מכין אותו עד שתצא נפשו" ( בבלי , כתובות פו ע"א . ( כפי שעולה מלשון הברייתא , ניתן להרחיב את הכפייה באלימות באופן California Press , 1983 Berkeley , Oct-Nov . 1983 ) , Berkeley and Los Angeles : University of ( Six lectures given by Michel Foucault at the University of California at Michel Foucault , Discourse and Truth : The Problematizationof Parrhesia . 5

מכון ון ליר בירושלים

הקיבוץ המאוחד


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר