|
|
עמוד:151
האמריקנית על סובלנות דתית , המציעה חלופה לתורה הקתולית הרשמית הקודמת . מאריי צמח מן ההקשר הקתולי האמריקני , והשפעתו על שינוי המסלול הקתולי בנושא הזה היתה כאמור הרבה ביותר . היו לו כמה טיעונים משמעותיים . ראשית , קבע , במיוחד על רקע העמדות הקתוליות הקודמות , כי המונחים המובילים את הדיון צריכים להשתנות מ"סובלנות דתית" ל"חופש דת . " מאריי מצא עיגון לחופש דת , כמו לחירויות אחרות , בעיקרון נוצרי יסודי הנגיש גם לבני אדם בעלי אמונות אחרות באמצעות השכל הישר . עיקרון זה הוא כבוד האדם . כמו כן אמר שהמערכת הפוליטית האמריקנית שואבת את השראתה מעיקרון בסיסי זה ועוזרת לשומרו . אתגר גדול עמד לפני מאריי : קבלת לגיטימציה לטיעוניו מן הכנסייה , שהרי הללו סוטים מן המסורת , בעיקר מהכרזות האפיפיורים במאה ה 19 המנוסחות במילים חריפות . אותו אתגר עצמו עומד לפני קבוצות דתיות אחרות , שהסכמה לחופש דת מעמידה את סמכות המסורת שלהן בסכנת התערערות . יכולתו של מאריי להשפיע על פסיקות הכנסייה , בעיקר ב"הצהרה על חופש הדת" של מועצת הוותיקן השנייה , היתה תלויה בהגנתו הדתית על התפתחות הדוקטרינה . מאריי הציע הבנה היסטוריציסטית של הכנסייה וטען לתפיסה פרוגרסיבית של האמת האלוהית על ידי האנושות בהקשרים היסטוריים שונים . התבוננות בקתולים האמריקנים ובמאריי מורה על שלושה חששות הגורמים לקבוצות דתיות להתנגד לסובלנות או לחירות . ראשית , קבוצות דתיות עלולות לחשוש שהסכמה לחופש דת תחייב אותן לצאת מן החיים הציבוריים . אחרי ככלות הכול , הפרטת הדת היתה הפתרון של ההשכלה לסכסוכים הדתיים . ואולם , פירושו של דבר יהיה עסקת חליפין מסוכנת : ביטחון פרטי תמורת אין אונות ציבורית . הקתולים נתקלו בבעיות מיוחדות בהיכנסם לחיים הציבוריים באמריקה . הם היטלטלו בין כנסייה מהגרת מבודדת לבין מאמצים בוטים להוכיח את הפטריוטיות שלהם ולהפגין מנהיגות ציבורית . מאריי , שצמח מתוך ההיסטוריה הזאת , יצא חוצץ נגד הפרטת האמונה . הוא קיבל את חופש הדת ועם זאת עמד על נחיצות תפקידה של הדת בחיים הציבוריים . בהתחשב בהקשר של פעילות המאמין הפשוט באמריקה , אני טוענת שרעיון הייעוד ( vocation ) הדתי של המאמין מן השורה חיוני בניסיון להתייחס לפלורליזם דתי ללא הפרטת הדת . שנית , חשוב לפתח טיעונים שאינם כרוכים באדישות דתית . הביקורת על מאריי ועל אימוץ חופש הדת במועצת הוותיקן השנייה נבעה מן החשש שבני אדם יניחו שאין חשיבות לאמונות דתיות . כיצד ייתכן להכריז על אמת אבסולוטית ועם זאת להרשות לאחרים לדבוק בכזב ? חופש דת וסובלנות דתית מחייבים דו קיום עם אלה שאמונותיהם השונות או חוסר אמונתם קוראים תיגר על חזון המציאות האולטימטיבית שלך עצמך . כשאדם משתית את חזונו על ההנחה שהמציאות האולטימטיבית פועלת בהיסטוריה ובאמצעותה , כפי
|
|