|
|
עמוד:139
השפה מוטל כאן לשאת משהו שאין היא מסוגלת לאומרו ? השאלה נועזת משום שבלאנשו אינו מדבר על ההפרעה בשפה העולה מן התהום הטראומטית של השואה , אלא במקרה זה על גבולה של השפה - שמו הבל "הגה של אלוהים . אפשר שהוא מייצג את התנאי לאפשריותו ; הבלתי נהגות של השם האלוהי יכולה לסמן את המקום שממנו נובע תהליך השחתת הצורה והעתקת המקום שהוא מטבעה של השפה , כפי שראינו . שתיים מהבחנותיו של עמנואל לוינס משמעותיות בהקשר שלנו . ראשית , המילה העברית רחמים מזכירה את המילה רחם . לפי לוינס , האל הרחום הוא " אל המוגדר דרך האמהות . " במקום אחר , לוינס מדבר על האמהות כ"נשיאה 41 האולטימטיבית , " כלומר האל הרחום הוא האל הנושא ( סובל ) ומטפח בסבלנות את המין האנושי . זהו "האל הסובלני" שבחר במערכת יחסים של ברית בינו לבין האנושות , שאותה צריכים השותפים לברית להגשים . שמו מתפרש בעיקר בציווי לאהוב את הרע . את המבנה הזה אפשר אולי להחיל , וכאן אני מגיעה להבחנתו השנייה של לוינס , באותה מידה על הדיבר השישי , האיסור לרצוח , כפי שפירשנו לעיל . בריאיון נזכר לוינס בפולמוס שניהלו חכמי היהדות בשאלה כיצד היו עשרת הדיברות מסודרים על לוחות הברית . לפי פירוש אחד , של המדרש התנאי מכילתא , חמישה נכתבו על כל לוח , כדי שיהיה אפשר לקרוא אותם גם בצורה אופקית , והראשון והשישי עמדו בשורה אחת : "אנכי ה' אלהיך " ... ו"לא תרצח . " כאן יש לנו אותו המבנה . שם האל , הבלתי נהגה , מפורש על פי התנהגות האדם כלפי בני אדם אחרים , רחוקים כקרובים . באופן זה , ההכרה באלוהים כ"אלהינו" תשלים את עצמה . המבנה הזה בדיוק הוא זה הנרמז כאשר , במסורת הנוצרית המאוחרת , ישו עונה על השאלה איזוהי המצווה הגדולה שבתורה בציינו את תחילת התארגנותו של עם ישראל ( דברים ו ( 5 ואת הציווי לאהוב את הרע ( ויקרא יט ( 18 כבעלי חשיבות זהה ( מתי כב 37 ואילך . ( . 42 trans . from the French by T . Wiemer , Freiburg and Munich 1992 , p . 171 Emmanuel Levinas , Jenseits Des Seins Oder Anders Als Sein Geschieht , . 41 Lesungen , trans . from the French by F . Miething , Frankfurt / M 1998 , p . 157 Emmanuel Levinas , Vom Sakralen zum Heiligen : Fiinf Neue Talmud- . 40 השוו . Miinchen 1986 , pp . 99 ff . Florian Rotzer , Franzosische Philosopher ! im Gesprach , הפירוש המדרשי על הקריאה האופקית של המצווה הראשונה והשישית אומר : "מגיד הכתוב שכל מי שהוא שופך דמים מעלה עליו הכתוב כאלו ממעט ממעט בדמות [ המלך . " [ במדרש הזה יש גם התייחסות לצלם אלוהים , שבה נעזר קלווין מאוחר יותר בפירוש המצווה בצורה דומה . . 43 גם פאולוס פירש את מצוות אהבת הרע כסיכום לכלל המצוות ( איגרת אל הרומים יג . ( 10-8 ואילו החזרה בספר ויקרא , המספחת את הגר אל תחומה של אהבה זו ,
|
|