על סבלנות אלוהית ועל מצוות הסובלנות

עמוד:131

שיוכלו שוב למצוא קול וקהל - לא עוד באופן שהיה עד עתה אולי באמת חסר אחריות , הרסני ומביש , אלא דווקא באופן שונה . ואז השאלה היא לאו דווקא כיצד יובן הטקסט נכונה אלא בעיקר כיצד עוד נוכל להבינו . מדוע כה קשה הדבר ? הזכרתי לעיל שהטקסטים שאינם פופולריים בעינינו גורמים לנו כנראה להיראות מיושנים , תוקפניים , הרסניים , מטומטמים ללא תקנה ובלתי כשירים לעידן ולחברה המודרניים . משמעות הדבר תהיה , לפני שננסה לחלץ משמעות מן הטקסט ומאלה שעד עכשיו פירשו אותו פירושי כזב דוחים , שמראש הבאנו את עצמנו אל חוף מבטחים . אין לנו כל קשר אליו ואיננו רוצים שום קשר אליו עוד . אנו רוצים להיראות אחרת מכפי שאנו רואים את עצמנו משתקפים בטקסט הלא אהוד . באמצעות דחיית הטקסט אנו מגינים על עצמנו ועל תדמיתנו בעיני עצמנו . לאחר מכן הוא מוצג כמשהו חיובי לגמרי : אנו רוצים לעמוד לצדם של אלה שהטיפו תמיד את בשורת אהבתו הגואלת של אלוהים . אולם אז איננו טורחים לעסוק בקשיים המלהיבים שאותה בשורה נתקלת בהם כאשר היא מובאת אל העולם . חבל , משום שהתוצאה תהיה שלא נקבל אותה . אנו משחקים את משחק הארנבת והקיפוד : כבר עזבנו את המקום שבו באמת ובתמים היינו זקוקים לישועה ובו הבשורה מחפשת אותנו . הבעיה השנייה נעוצה ביחסים שבין הפסוק הבודד לבין הקשרו , כתבי הקודש בשלמותם . אולם גם כאן אין שום פתרון פשוט . החלופה להפיכת פסוק בודד למוחלט איננה פשוט להפוך פסוק ליחסי להקשרו וכך לפטור את עצמנו מן הפגיעה שהוא פוגע בנו . ברור גם שהמאבק בין פסוקי התנ"ך אינו מכריע הרבה כאשר פסוק שני או שלישי סותר את הפסוק שהיה בעייתי ואחר כך מכריזים שהוא חשוב מן האחר . לאחר מכן נעמוד שוב לפני הצורך לבחור ולהכריע מה נראה לנו כהולם את כתבי הקודש . אולם אין בכך כדי לומר שהרב קוליות של הכתובים גופם אינה בעלת ערך שלא יסולא בפז . זמן רב מדי העמדנו פנים בנצרות שההבדלים בדעות ובייצוג אינם נמצאים כבר בתנ"ך . שוב ושוב נוצרה חדגוניות של הדוקטרינה הנכונה , במיוחד בכנסיות שלנו ובהכרעותיהן הדוקטרינריות , וזו כבר הכחישה את הרב קוליות של השיח שאנו יכולים להבחין בה בעצמנו בכתבי הקודש . כל אחד מכותבי הבשורה ראה , שמע , השיג בשכלו והעביר לנו את סיפורו של ישו . מי אנו שנאמר כלאחר יד : כך היו הדברים ! אולי הם היו כפי שמתי סיפרם , אך אולי גם כפי שמרקוס או לוקס או יוחנן הבינו ומסרו אותם . ודאי שאין מדובר כאן בגרסה נכונה אחת , אלא דווקא ברב קוליות , בעדים שלא הסכימו זה עם זה , אך בכל זאת ניסו כולם יחד , בצורה ההופכת לקנוניות הן את הגרסאות הדומות הן את הסותרות , המעידות על ךבר האל היחיד בקרב בני האדם . אם אנו רוצים אפוא ללמוד מחדש את האלף בית של כתבי הקודש בתקופה ששוררת כמעט בערות בתחום הנצרות , ודאי שעלינו ללמוד קודם כול עד כמה מכריע יכול להיות גילויה של רב קוליות זו .

מכון ון ליר בירושלים

הקיבוץ המאוחד


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר