על סבלנות אלוהית ועל מצוות הסובלנות

עמוד:127

אותו אדם מסר את הדיבור האלוהי הזה במילותיו שלו לעם ישראל . בנקודה מסוימת התעורר הצורך להגן על המילים האלה לבל יישכחו , ולכן הן נכתבו , כדי שלא יאבדו וכדי שלא נמצא את עצמנו במצב שאיננו יודעים עוד מה מצפה אלוהים מן המין האנושי , מה ציווה עלינו לעשות . לכן אנו לומדים את כתבי הקודש ופועלים לפיהם . כיצד דבר אלוהים החי מדבר בכתבי הקודש ? קרל בארת מציין שתמיד נפגוש את דבר אלוהים בשלוש צורות : התגלות , כתב קודש ונבואה . ברור ששלוש הצורות האלה מתארות כיצד נידבר אנו עם כל מילה של האל . בהקשר זה , בארת מתייחס בצורה אנלוגית אל המבנה שהוזכר לעיל , מבנה של אי ישירות כפולה , של "תיווך כפול . " פירוש הדבר הוא שתמיד מדובר בהתעמתות ממשית , המתרחשת מיד , של האדם עם האל . במילים אחרות , מדובר באירוע שבו האל מגלה את עצמו לאדם . הוא מתחיל לדבר , הוא מספר אז לאדם משהו - בתיווך הכפול , דרך נבואה וכתב קודש . אנו מכירים אותו ואת דברו רק מפיו של האדם . בני האדם העידו על התגלותו בכך שתיעדו את דברו , בני האדם פירשו את דברו בעבורנו , כפי שהוא נרשם בכתבי הקודש , בלשון הדיבור של ימינו . התזה של בארת היא כי בשעה שאנו מתמודדים עם דבר אלוהים , אנו פוגשים בכל שלוש הצורות האלה בבת אחת . חשוב לציין כי מה שעשוי להיראות בתחילה מופשט מאוד , כדיבורו החי של האל , ניתן לו תמיד מרחב פרשני פתוח . דבר האל אינו זהה לשום מילה של האדם . כבר הערנו על כך . עם זאת , הוא הדין לגבי מילותיו של האדם בכתבי הקודש . גם שם לעולם איננו יודעים מהן המילים שלו אלינו . איננו יכולים לזכור אותן , עדיין לא הבנו אותן , אולם הוא מגיע אלינו במילים של כתבי הקודש ובפרשנותן , וכך הן מתחילות לדבר אלינו . במקרה הטוב ביותר אנו נכספים אולי שהן ידברו אלינו . כאן עלינו להתמודד עם אי הבנה אשר לדעתי בארת עצמו שולל בדיוק באמצעות ההמשגה שלו : אין מדובר במידיות של חוויית אלוהים , כאילו הוא יפנה כעת ישירות אל הנמען ויעקוף את כתבי הקודש ואת הפרשנויות . אלא מדובר בתהליך אשר באמצעותו אנו יכולים להגיע למעשה אל דבר האל באמצעות דיבור אנושי . דומני שכאן מנוסחת מקבילה למחלוקת תלמודית ולפירושה בפי עמנואל לוינס . בהקדמה לאחת מאסופות ההרצאות התלמודיות שלו לוינס מצטט את דברי רבי ישמעאל המופיעים בתלמוד 18 פעם - "דיברה תורה בלשון בני אדם" - ומפרש אותם כדלקמן : "הקונספציה הגדולה של העיקרון מצויה בהודאה בכך Barth , "Prolegomena " , Kirchliche Dogmatik , I , I , p . 124 . 20

מכון ון ליר בירושלים

הקיבוץ המאוחד


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר