השאלה הבוסנית

עמוד:117

אל מערכת שלווה והרמונית . עולם המק , לפי תיאורו שלו עצמו , מוגדר כהתפתחות המכרעת שהתאפשרה בעזרת חידושי הטכנולוגיה והתקשורת שהופיעו לקראת סוף המאה ה . 20 זהו , באופן מסוים , שיאו של תהליך המודרניזציה . יש המכנים אותו בשם התמערבות . התפתחות זו החלה בתקופת הרנסנס , עם הולדת המדע המודרני ופרדיגמת הידע המתלווה אליו , שנתפסה ככוח . כסיכום הידע הכללי בנושא זה מציין בארבר : מעטים הדברים בעולם המק שתוארם לא שורטט פילוסופית , אם לא על ידי הרנסנס אזי על ידי ההשכלה , האמון שהוא נותן בשכל , להיטותו אחר חירות ( בלי קשר ללהיטות זו , ( השליטה המרתקת אותו , הדימוי שיש לו על המוח האנושי כלוח חלק שניתן לכתוב עליו וכך לקודד אותו באמצעות האליטות הטכניות והחינוכיות השולטות , ביטחונו בכוחות השוק , ספקנותו בענייני אמונה ומנהגים , והבוז הקוסמופוליטי שהוא רוחש כלפי תרבות קרתנית . 41 נקודת המבט הזאת של עולם המק תואמת לחלוטין את העמדה השלילית כלפי ההיסטוריה : ההיסטוריה , לפי וולטר , אינה אלא מלאי של שגיאותיהם וטיפשותם של בני האדם , ולא הרבה יותר מזה . נקודת המוצא של הפסיכולוגיה של ההשכלה , לעומת זאת , היתה ההנחה בדבר טבע אנושי אוניברסלי יחיד המעוגן בשכל ישר וממוקם בהקשר רחב יותר של הרמוניית שרשרת ההוויה . בניגוד לכך עומדת המסורת כסדר המשקף את האמת הלא פרטנית והעל פרטנית . מכאן נובעת ההתנגשות בין עולם המק למסורת , התנגשות שבה שני הצדדים רואים זה את זה לאור האופנים השליליים שהם באים בהם לביטוי במציאות החברתית . הלאומיות היא סינקרטיזם הנגזר מרדוקציוניזם של עולם המק ושל המסורת כאחד . עולם המק רואה את הלאומיות כיסודות מן העבר , שאבד עליהם כלח , והמסורת רואה אותה כירידה מודרנית אנטי מסורתית . אם נסכם את הניסיון הבוסני הטרגי בסופו של האלף השני לספירת הנוצרים , שעמד בסימן הרג וגירושים המוניים , הרס וביזה של כפרים וערים , חוסר אמון ומבוכה גוברים , ואת אי יכולתו של העולם להיות צד שלישי המשמר ומחזק אותם רכיבים בחברה היכולים לאפשר את הישרדותה השלווה , סביר לשאול האם בכוחו של הליברליזם השליט למצוא את תכליתו באופוזיציות המסורתיות ? והאם ההשקפות המסורתיות על העולם ניחנו ביכולת להכיר בליברליזם כשיקוף של אותה שלמות אנושית שבה הם רואים את שורשיהם שלהם ? אם אלה הן שתי שפות המבטאות שתי אמיתות , אזי דובריהן עוינים זה את זה ללא תקנה . העתיד של כולנו , כפרטים ובמשותף , תלוי בפתרון הדואליות הזאת . אם שאלה זו לא תקבל מענה , ניתן לחזות בעתיד שתי התפתחויות נוגדות . הראשונה תושג בהגעת הפיתוח לשיאו באמצעות מבנים חברתיים וכלכליים , אולם Barber , Jihad vs . McWorld , p . 156 . 41

מכון ון ליר בירושלים

הקיבוץ המאוחד


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר