השאלה הבוסנית

עמוד:116

בחר בטוב עם אלוהים . " העושר בעולם הזה מקביל לריבוי ולתנועה : ההפך הוא אחדות ושלווה . ריבוי ותנועה תובעים חופש מחשבה ובחירה , מכיוון שלא ייתכן שמצב ממצביהם יהיה אי פעם שלם . חופש המחשבה והבחירה הוא מדד של נטייתם המתעתעת לצמיחה ולמהירות . פרדוקסי יהיה לצפות שהרמוניה מלאה וסופית תושג באמצעות הריבוי והתנועה האלה . אולם אחדות ושלווה הן מחוזה של ההכנעה . הכנעה משמעה התרחקות מן הריבוי ומן התנועה אל עבר המעמקים הפנימיים , ויצירת קשר עם הלב n - . religio cordis נקיטת הכיוון ההפוך מובילה לניכור מן הלב ולהיעלמותו ההדרגתית של העצמי בנבכי הריבוי והתנועה . אולם מסלול זה אינו חסר גבולות . סופו הוודאי הוא השעה האחת המשתמעת מ"מתחרים לבנות בנייני ענק . " מן המסורת משתמעת התמקדות קבועה בעיקרון היסודי , האחדות והשלווה . המסורת חוצה גבולות שבלעדיהם ריבוי ותנועה אינם אפשריים . מטרתה היא המעמקים הפנימיים ביותר של האנושות כשהם לעצמם . לפיכך במסורת , או באמצעות המסורת , מתאפשר הביטחון בתוך קהילה לבין קהילות . אם עולם הריבוי והתנועה נתפס כזירה היחידה האפשרית לאנושות , הרי נחוצות הגדרות והפרדות . כאשר נעשים מאמצים לכונן מגוון של צורות ולשמור על המגוון הזה , התוצאה היא מבנה אידאולוגי חובק כול , המיוסד על רגשנות ומוסריות . הכותרת השגורה למבנים חובקי כול כאלה היא ציביליזציה . המאפיין הבסיסי ביותר שלה הוא התשוקה להגדיל את כוחה ואת טווח הגעתה , המלווים בהכרח בתהליך של חלוקה והגבלה פנימיות . התהום הפעורה של העתיד האידאולוגיה של אומה היא רק צורה אחת של אידאולוגיה . היא מגדירה "אני" קולקטיבי , שהיא מכנה אותו בשם "אומה" על סמך ההבדלים בינו לבין אני קולקטיבי אחר . האומה מוצגת כצורך מהותי של האליטה המגלמת את האני הקולקטיבי . היא זקוקה לארגון , המתממש רק בצורה של ריבונות מדינית . אחרים יתקבלו רק אם אין להם כוח , אם זכויותיהם היחידות הן אלה שהעניקה להם סמכות שאין עליה עוררין , סמכותה של האומה הריבונית . כאשר ריבוי אתני מוטל אל העבר , אזי שנאה ועימותים בין הקבוצות השונות יוצרים את התמונה הרצויה והרווחת . תמונה זו מאשרת את עולם המק . באופן זה הוא מוצג כשיא הפיתוח מכאוס Muhammad Muhsin Khan , Beirut 1985 , p . 157 Imam al-Bukhari , Sahih al-Bukhari , book V , trans . into English by . 40

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא