השאלה הבוסנית

עמוד:107

יהדות , נצרות ואסלאם , האנתרופולוגיה מתקדמת בסדר הפוך . האדם כשהוא לעצמו איננו השורש , אלא הסמל למה שמעל , שהוא פתוח כלפיו בפנימיותו . לכן הענווה היא דרכו לשחרר מאשליה את העצמי כאי תלות בפני העצמי המושלם העליון . רק באמצעות ענווה , בכל גילוייה הרבים , כגון חרטה , תפילה , טקסי פולחן , שעבוד , מוסר כליות , הינזרות וסליחה , נפתח העצמי אל המגוון המעיד על האחדות והייחוד של הלוגוס ( דבר האל ) או אל העדות הראשונה על זה שאין לתארו במילים . אין שום דבר בעולמות החיצוניים או הפנימיים שלעומתו יש למין האנושי סיבה להתרברב , משום שהכול נושא אות וסימן של הגדולה היחידה והמושלמת . כל צורה פרטיקולרית של סמל ניתנת אפוא לתרגום לנוכח אלוהים . הסובלנות היא צורת הקיום הבלתי נמנעת הנגזרת מן הענווה בפני העצמי העליון המושלם , האומר שאין כל אמת מלבד האמת העליונה . שני פנים אלה של הסובלנות - האחד הנובע מגאווה כביטויו הטבעי של המושג המודרני "האוטונומיה של העצמי , " והאחר הנולד מתפיסת העצמי כסמל או כעדות לעצמי האלוהי - יכולים להצטייר דרך שני פסוקי קוראן שמשמעותם כלולה בכמה טקסטים דומים אחרים : "אטה מעל אותותי את המתנשאים בארץ ללא צדק , ואף אם יראו את כל האותות , לא יאמינו בהם , ואף אם יראו את נתיב הבינה , לא ילכו בו , אך אם יראו את נתיב המרוחים , ילכו בו" ( סורה , 7 פסוק . ( 146 ולהפך : "האם לא הגיעה השעה שענווה תמלא את לב המאמינים לנוכח זכר אלוהים , ולנוכח האמת אשר הוריד ממרומים " ? ( סורה , 57 פסוק . ( 16 אם מושגי הגאווה והענווה מתורגמים לעולם הידיעה ולעולם המציאות הקשורים אליהם , ברור שחוויית העולם המודרני , על כל שבריריותו וההרס והסבל הנובעים ממנה , תובעת צניעות אפיסטמית . זו אפשרית , אמנם , כהינזרות מגאווה . אך גם אם ניתן למצוא לכך סיבות רבות כבדות משקל , הינזרות זו אינה יכולה לנבוע מעיקרון ; כתוצאה מכך הסובלנות עצמה אינה יכולה להיות לעיקרון , ולא חשוב כמה סביר ומוצק יסודות ייראה הדבר . אפשרית תגובה אחרת . זו היא נמיכות רוח אקטיבית וחסרת עכבות בפני האמת , בשל ההכרה בה כאחת וגדולה . הסובלנות כלפי המגוון נובעת אז מעיקרון , ודברי האמת ניתנים להעברה מכל צורה , והם היפוכם הגמור של רלטיביזם ושל ניהיליזם בכל צורה , אם כי הם חדורים לגמרי בנמיכות הרוח האפיסטמית השומרת על הקשר עם הידיעה . אלא שזה מוביל לוויכוח בעניין ההשקפות השונות על העצמי ועל סמכות . המחלוקת על השמות מוסלמים , נוצרים ויהודים תרמו כולם להיווצרות הזהות הבוסנית המורכבת בשלמותה ההיסטורית . מתוך הזיקות הדתיות האלה נשאבו הזהויות הפוליטיות

מכון ון ליר בירושלים

הקיבוץ המאוחד


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר