השאלה הבוסנית

עמוד:88

ובטוחים ; ישובו נא לחיות בלי פחד באדמות שתחת ממשלתי בתוך מנזריהם . " 5 הדוגמאות שנבחרו מדברי ימי בוסניה הן אינדיקציה לנטייה הכללית של הבוטנים להבטיח את זכותם לנתיבים מקודשים שונים . ניסיונות כאלה היו תמיד קשורים לנוכחותם ולכוחם של שחקנים מן החוץ . זה השתקף במעמדה המשפטי המשתנה של הארץ , ואילו המכלול המשיך להסתכם במגוונות דתית שהתבססה כקו האופי העיקרי שלה . במשך רוב המאות שחלפו חיו כמעט בכל ערי בוסניה נוצרים קתולים ואורתודוקסים , ועמם מוסלמים ויהודים . את הפנורמה הטיפוסית לעיר בוסנית מגדירים הכנסיות , המסגדים ובתי הכנסת שבה . הרכב זה שרד בבוסניה למרות פעולות חיצוניות לא מעטות שכוונו נגדה . בעיצומו של המאבק נגד הפשיזם , בשנת , 1943 הגיב העם הבוסני לשפיכות הדמים ולהרס בחידוש ארצו , תוך הדגשת רצונו כי "ארצנו , שהיא לא סרבית , לא קרואטיה , לא מוסלמית אלא גם סרבית , גם קרואטיה וגם מוסלמית , תהיה בוסניה והרצגובינה , ארץ חופשית המאוחדת באחווה , שבה יובטח שוויון מלא לכל אזרחיה - סרבים , מוסלמים וקרואטים . " 6 אף על פי שהקהילות הדתיות השונות שכנו בצוותא בארץ אחת , שהיתה חלק מאימפריה עצומת ממדים , וחוברו באמצעות לשון אחת ותודעה אחת של קשריהם הגנאלוגיים ההדדיים , דבר זה לא היווה מעולם תודעה של אזרחות בעבורם . זו היתה דרך חיים שבה הכללים הבסיסיים של אמונה , אמון , ביטחון וסובלנות נבעו ממסורת מקודשת . בני אדם נהגו על פי צווי המסורות שלהם : לחיות חיי אחריות ועצמאות , אולם בכל זאת בארץ שהיא נחלת כולם ; בקהילות שהיו מודעות להבדלים ביניהן אך בכל זאת פתוחות כלפי האחרים \ בסובלנות וכבוד זה כלפי זה , אך עם זאת מתוך הכרה חזקה בערכים שלהם עצמם . שאלת כינונה וחיזוקה של חירות פוליטית או לכידות חברתית בארץ זו , או בכל מקום אחר , לא יכלה להיות נפרדת מעצם הישרדותה . בוסניה ככלל היא חברה . 5 הציטוט מתוך כתב האמנה ( Ahnama ) ראו . Historisko-Pravni Zbornik , 2 , Sarajevo 1949 , p . 192 Dokumenti u Bosni i Hercegovini iz Druge Polovine XV Stoljeca " , Hazim Sabanovic , "Turski עיון מעמיק יותר על האופקים הרוחניים של מפגש זה ראו . Words and images , Sarajevo 2000 , pp . 11 45 Rusmir Mahmutcehajic , Windows : את תוכנו וצורתו של כתב האמנה יש לראות מבעד לעדשת ההלכה והמעשה שקבע הנביא מוחמד ביחס לנוצרים . להמשך עיון בנושא זה ראו . Sarajevo 1998 , pp . 467-486 A . S .: Zivot [ Life of Muhammad A . S . ] , trans . by Nerkez Smajlagicc , Muhammed Hamidullah , Muhammed . 6 מתוך "החלטת המועצה האנטי פאשיסטית הארצית של השחרור העממי של בוסניה והרצגובינה , " שהתקבלה ב 27 בנובמבר 1943 במרקונייץ' גראד . ראו . Prvo-Zasjedanje Zavnobih-a , Sarajevo 1953 , p . 62

מכון ון ליר בירושלים

הקיבוץ המאוחד


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר