השאלה הבוסנית

עמוד:85

תוך כדי שינוי מסוים . זה עשוי להפחית או להגביר כמות כלשהי הקיימת במצב ההתחלתי - חברות אנושיות נעשות מסובכות הרבה יותר , והשבריריות הטבועה בהן נושאת בחובה את הסכנה להתגברותם של שפיכות דמים והרס . בעולם כמאתיים מדינות , שמיעוטן הומוגניות מבחינה אתנית . עובדה מפתיעה היא שעשרים מדינות בערך הן כה הומוגניות עד שלא יכלו להיות קטנות יותר אלא אם כן היו מתפרקות לשבטים או למשפחות שושלתיות ( דנמרק והולנד הן דוגמאות למדינות כאלה . ( רק במחצית מן המדינות מהווה קבוצה אתנית אחת למעלה מ 75 % מן האוכלוסייה . עם התחזקות הקשרים ההדדיים והתלות ההדדית בין המדינות האלה , שאלת סיפוקם של כל צורכיהן בעצמן איבדה זה כבר את משמעותה בכל אחת מהן . השוק העולמי דורש גישה אחידה היכולה להסתכם בקונסנזוס ובכללים . חוקי הפיתוח הכלכלי בעולם זה של תלות הדדית כופים את עקרון השליטה באמצעות כמות הנמדדת במספרים . שליטה משמעה העמדה המדורגת כגבוהה ביותר במונחים של כוח כלכלי . לשם כך יש צורך בהרחבת מערכת הממשל כך שתבטיח את עליונותה של המדינה המובילה . מכאן נובעת צבירת כוח בידי המדינה , אולם גם מיצוי גובר והולך של המשאבים . גישתו של החזק ביותר תקיפה יותר כלפי העשירים פחות , שאצלם מיצוי המשאבים פחות . הפיתוח מוביל אפוא ליחסים שאינם משתנים בין אלה המרוחקים ביותר מן ה"מצב ההתחלתי" לבין אלה הקרובים אליו ביותר . הראשונים נוטים לראות את העולם במונחים של ליברליזם , דמוקרטיה , פיתוח כלכלי , שוק חופשי , זכויות אדם ושלטון החוק ; האחרונים נוטים לראותו במונחים של מסורת , שבה משמעות הפיתוח היא התרחקות מן השלמות הראשונית , נטישת ערכי האנוש הבסיסיים , התעלמות מקוצר ידו של האדם לגלות את ידיעת השלמות ואת הנתיב המוביל אליה . השקפה זו על הקיום מכוננת יחסים ברורים ביותר בין הטרנסצנדנטי לבין הארצי . החברה קבעה דוקטרינות , פרשנויות ומערכות שנועדו לפתור את ההתנגשות שבין העולם הזה לעולם הבא . לפי השקפה זו , האי אפשרות להגיע לשלמות של הארצי יכולה לבוא על פתרונה בגאולה המתאפשרת באמצעות התעלות מעל לעולם . בעבור אלה החיים בחברות מפותחות , המציאות שלהם פותחת פתח להתפכחות ולניכור . ההישג הרם ביותר של הפיתוח ההיסטורי לאו דווקא מאפשר הגשמה אנושית שתתבטא כאחריות כלפי האדם עצמו וכלפי העולם , וכהשגת אותו הדבר שנגזר מן התשוקה האנושית . בעבור בני האומות המפותחות פחות , שבהן המסורת היא חלק בלתי נפרד מאורח החיים , הפיתוח החברתי הגדול ביותר , המזוהה ברווחה וחופש חברתיים , נעשה המודל שיש לשאוף אליו . אולם דווקא המודל הזה , משעה שהוא מתממש , הוא זה שתולים בו את האשמה לקיומם של הבדלים ולאי אפשרות לבטלם . אפילו המצב המפותח של העולם המודרני עצמו נעשה קנה מידה לקיפוחם של ה"תת

מכון ון ליר בירושלים

הקיבוץ המאוחד


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר